אני פותחת את אמא של הלב שלי בבקשה תגיבו לי מהלב. אני ילדתי תינוק מדהים מהמם אבל נכנסנו לפגיה והינו דם חודשיים והוא צריך לעדות מליון בדיקות וניתוח והוא עושה קקי בשקית סטומה.היתי חזקה עמדתי מאחוריו ואחרי התינוק בן שנה שלי כמו לביאה . אף אחד לא עזר לי והבנזוג פחד להכנס לפגיה .... בימים האחרונים יש לי מחשבות איומות שלא נותנות לי לישון אני מתפקדת ברוך ה אבל בוכה מלא ולא מפסיקה לחשוב מחשבות רעות ממש עד כדי מרגישה שיגעון. רציתי ללכת לבית חולים פסיכיאטרי אבל אמרו לי שעל מחשבות לא מקבלים ואני לא ככ יודעת מה לעשות.הבנזוג שלי אומר תי הכל בראש ואני אשכרה בחיי בנו. נלחמת לחשוב אחרת אני מתבלבלת עם עצמי ואני מרגישה חרההההההההההה למי פוניפ מה עושים מישהי היתה בסיטואציה הזו? שתיתי כוס יין זה עשה לי קצת טוב .... אבל מה יהיה ??? לא מצליחה לחשוב חיובי

חווית טראומה ואת כרגע בהר של אמוציות תדברי על זה עם הרופא משפחה. הוא בינתיים יתן לך משהו שיעזור לך להירגע ובמקביל יתן לך הפניה לפסיכיאטר או פסיכולוג של הקופה. יש אחלה מענה לחרדות ואי שקט .. את לא לבד ! אל תחשבי לרגע שמשהו לא בסדר אצלך ! טוב שאת מודעת ורוצה לקבל עזרה. תתחילי מהרופא וכבר תרגישי הקלה משמעותית..

הבת הבכורה שלי היתה בפגייה חודשיים (בגלל מום בלב+ ניתוח לב שעברה בגיל כמה ימים) ואני חושבת שאם הייתי לבד בתקופה הזאת ולא תמיכה של בעלי והמשפחה הקרובה, בטוח שהייתי משתגעת. תפני לרופא או לצוות טיפת חלב שיפנו אותך לקבל עזרה מקצועית (לא כי את צריכה אשפוז פסיכיאטרי, את פשוט צריכה לדבר, לשחרר ולשתף מה שעבר ועובר עליך) ותנסי לשתף גם חברה קרובה ואת בן הזוג שלך במה שאת מרגישה. אגב, אני חושבת שגם בן הזוג שלך צריך לקבל עזרה מקצועית לגבי ההתמודדות שלו עם הסיטואציה הזו.

פסיכולוג ככל שתתחילי לטפל בזה מוקדם יותר ככה יהיה קל יותר❤️ אין בזה שום בושה.