זקוקה לפרוק! היום ממש איבדתי את זה, ואמרתי בקול רם שעשיתי טעות שהפכתי לאמא! באמת הרגשתי שאני לא מספיק בנויה לזה, שאין לי את הכוחות. אני עם ילדה בת כמעט 3 ובהיריון חודש שמיני...מתבאסת שרק בגיל 35 צריכה להתחיל יחסית את ההורות ולא בתור צעירה מלאת מרץ... זה כבר חודש של בלתמ"ים...התחיל לפני כמה שבועות עם קורונה של בעלי ושלי, בידוד של שלושתינו יחד עם מכת פרעושים בבית בגלל הכלב שמת...אנחנו ביחידת דיור קטנטונת אצל ההורים של בעלי, בתקופה של מלא שינויים וזריקת דברים בשביל לעשות מקום לתינוק יחד עם בניית "חדרון" לילדה שלנו בסלון (ביחידה רק חדר אחד)...עם הפרעושים היה סיוט! לא יכולנו להדביר כי היינו בבידוד, והצטברו טונות של כביסןת וריפודים וסדינים...+ כינים לילדה+ בלת"ם שעשתה על עצמה פיפי, וגם אני ובעלי שבורים חולים...ועוד נאלצתי לבטל טיול מתוכנן ליומולדת של בעלי... עד שיצאנו מזה, ניקיונות פסח עם כל המאמץ של ההיריון ןהעבודה (שכוללת גם 2 משמרות כפולות בשבוע בוקר-ערב!) ועד שחשבתי שהגעתי לסוג של חירות החג, הבת שלנו חלתה בערב חג... החא כל הזמן חולה, כנראה בעיה בשקדים וצריך לעשות מלא בדיקות לפני שמחליטים איזה ניתוח בדיוק לעשןת לה .. זה גם מדאיג... ועכשיו בחג המפעל שבעלי עובד בו סגור בפסח כך שמכריחים אותו לנצל ימי חופש והם פשוט יורדים לטימיון, שוב סגורים בבית עם ילדה חולה....עד לפני יומיים הייתי מלאת אמונה, שה' שומר אותנו בבית ביחד, אבל היום כבר איבדתי את זה...זה כל כך קשה!!! עוד פיפי שבורח בגלל שהיא לא בשיאה, עוד בישולים, עוד ביקור ברופא ותחושה שכל הסביבה מטיילת ונהנית ואני סובלת...בלת"ם אחר בלת"ם, כאילו נאסר עליי להינות בעולם הזה ..רק מטלות וקשיים...בלי תענוג, בלי חופש...אגב לא הייתי בחו"ל כבר 7 שנים!!! ולא הייתי בצימר כבר 3 שנים! אין חופש, אין דייטים כי בקושי יש מי שישצור על הילדה, פשוט סיוט...גם כשחמותי שומרת היא מוסרת מסרים בעקיפין "מקווה שזה לא יהיה עד מאוחר" או שולחת הודעה לדעת מתי חוזרים... היא מקסימה עוזרת בהרבה דברים אחרים, אבל זה ממש חסר לי...אמא שלי שתהיה בריאה מחזיקה חנות ולא פנויה בשבילי ..העזרה היחידה שלפעמים שולחת אוכל, שזה גם טוב, לא רוצה להיות כפוית טובה, אבל אין לי זמן להתאוורר... ועוד חש לי מלאאא מטלות מהעבודה לפני שאני יוצאת לחופשת לידה ואין לי ממש מתי לעשות אותן (זה עבודה פרא-רפואית, מלא דוחות כתיבה, בקושי משולם..) בקיצור, אני איבדתי את זה .. צרחתי כמו משוגעת מול הילדה שלי, צעקתי על בעלי ועוד המשפט שאמרתי שעשיתי טעות מהדהד לי ..מפחיד אותי שאלוקים יקשיב לי וייקח ממני את הילדה או את התינוק או את עצמי .. זהו, אם משהי קראה, תודה 🙏

וואוו. קבלי חיבוק! מבינה את הקושי בלהביא ילדים בגיל יחסית מאוחר.. לא פשוט בכלל. בדיוק השבוע היה לי רגע של טירוף וכמעט איבוד שליטה... אני בת 34 בהריון שלישי.. עם 2 קטנות בבית.. ואחרי תקופה לא פשוטה.. שערב חג היה השיאאאא.. ובאותו רגע פשוט עצרתי הכל ואמרתי להשם.. מתוך העצבים.. תודהההההה!!!! כמה רציתי אותן!!! כמה רציתי להיות במקום הזה!!! ובעיקר הזכרתי לעצמי את התקופה שככ התפללתי להיות במקום הזה... וזה מה שקצת הקל עליי... את הדברים שקורים לנו אנחנו לא תמיד יכולים לשנות.. אבל את ההסתכלות שלנו כן. מקווה שיעזור לך..🙏🙏🙏

ואו.. מקווה שהכל יעבור לך.. אני ילדתי לפני חודש תאומים ואני עוד מעט משתגעת אני בלי שינה וירדתי כמעט 20 קילו מאז הלידה אני כל הזמן עייפה אני רבה עם בעלי מלוון פעם ביום אפילו חשבתי על גירושים ..זה קשה.. אבל בסוף הכל עובר קצת סבלנות ולקוות רק שיהיה טוב🙏🏻🙏🏻

קורה לכולן שמתפרצים ונשברים זה אנושי הכל טוב! זה תקופות בחיים לפעמים יש ירידות אין מה לעשות עוד מעט נגמר חופשת פסח תקחי לך יום חופש תעשי משהו שמרגיע אותך❤️❤️❤️

איזה מדהימות שאתן קוראות וגם מגיבות ..זה כבר עוזר קצת :) אני יודעת שזה עניין של הסתכלות, ושיש דברים גרועים הרבה יותר! אבל פשוט לרגע נשברתי... ויש הרבה רגעים כאלו, שאני מרגישה שאני האמת מחכה למשיח, שהעבודה בעולם הזה קשה מדי...

למשל עכשיו הבת שלי ישנה שנץ מאוחר...זה ידפוק את הערב אבל לא בא לי להעיר אותה ..מרגישה שאין לי למה להעיר אותה, אין לי מה לתת לה, היא סתם תשתעמם ...אין לי כוחות

וואו תקשיבי שאת גדולה מהחיים עם כל הניסיונות שאת עוברת. קורה לכולן שנישברים ופולטים מילים לא במקום. מה לעשות שהורות זה לא דבר קל בפרט כל הקושי שאת מתארת.

תודה מתוקית!! זה מנחם

מציעה לך לעשות קופסאות פעילות.. קופסה עם צבעים, קופסה עם מדבקות, קופסה עם כלי יצירה, קופסאות משחקים.. וכו.. וכל פעם להוציא לה קופסה אחרת.. ככה היא לא תשתעמם וזה יעניין אותה. הבת הגדולה שלי תכף בת 3.. הכי אוהבת להתעסק עם מים.. אז יש לה כל מיני כלים שאריות משחקים.. אני שמה לה בקערה .. ממלאה לה מים והיא מתעסקת בזה הרבה זמן.. אפשר בחוץ או במקלחת.. מאוד מעסיק אותה משחק של כלי אוכל.. היא "מכינה" לנו הרבה דברים לאכול.. ואמי כמובן זורמת איתה ומחמיאה לה שזה מאוד טעים.. משחק מגנטים היא גם מאוד אוהבת... בקיצור.. הבאתי לך פה כמה רעיונות שאולי את חלקם את מכירה.. אבל מה שחשוב זה שכל פעם תתנח לה משהו אחר.. זה יעניין אותה יותר מאשר שהכל זמין לה תמיד.

נכון לירון, תודה רבה! רעיון טוב! מקווה שהמצב רוח שלי גם ישתפר בהדרגה

תתנחמי ! אני בת 27 ילדתי לפני שלושה חודשים לידה ראשונה ואמרתי משפט כזה , כמובן שהתחרטתי אבל אל תשפטי את עצמך כל אמא עוברת קשיים זה לא קשור לגיל זה קורה בכל גיל וגם שהחיים הכי יפים בעולם יש קושי