עיזרו לי. איך מתמודדים עם הביקורת לגבי החגים. לא אוהבים לעשות אצל אמא של בעלי… היא לא בריאה בנפשה אחרי גירושין, רק רבה ועושה נתק כל שני וחמישי, ממש לא מודעת לעצמה. החגים תמיד בודדים איתה, רוויים בריכולים ובקללות על הגרוש - מה שנמאס כבר לשמוע. מפה לשם אני ובעלי לא אוהבים ללכת ולכן גם לא הולכים לחגים ושבתות אצלה. מה גם שהיא כבר לא מזמינה כמו פעם, מענישה אותנו. היא אומרת ״הבית פתוח״ אבל לא מזמינה, מחכה שנבקש להתארח אצלה… זה הזוי מבחינתי. כל השנים האחרונות כיבדתי ועשיתי למענה מעל ומעבר, בלעתי המון צפרדעים וגם בעלי שאכל ממנה הרבה חרא עשה למענה - יש לה זיכרון ממש קצר. תמיד נותנת ביקורת, רומזת שאני שולטת עליו, מנסה להרחיק אותו ממני… לא פיירית אבל שוב מזכירה לעצמי שהיא באמת לא במודעות. איך הייתן מתמודדות עם הסיטואציה? מצד אחד נתק זה לא מכבד (זה בא ממנה) מצד שני לא מסוגלת כבר לראות או לשמוע אותה, אישה רעילה מאד. 😞😞😞

רק אציין שהיא שואלת איפה אנחנו בחג, אני עונה לה שאצל ההורים שלי וזהו היא לא אומרת כלום מעבר… יום לפני ערב חג עושה ריב על זה, ככה כל פעם מחדש. כבר באנו אליה כמה פעמים והיא שוכחת

אתם ממש נחמדים אליה אני מזמן היתי שולחת אותה לאלפי עזאזל חחחחח

אם היא בודדה מאוד אפשר אולי להזמין אותה לעשות יחד עם המשפחה שלך 🤍🦋

אני מסכימה עם טינקרבל

טינקרבל, זה נעשה כבר כמה פעמים פעם אחרונה היא ביטלה יום לפני אחרי שההורים שלי טרחו והכינו. כל האורחים התבקשו לעשות בדיקת קורונה כי סבא שלי מבוגר מאוד ורצינו לשמור עליו. היא סירבה להיבדק ואפילו רבה איתנו על זה. היא לא מעריכה דבר ההורים שלי פגועים ממנה אפילו לא התקשרה להתנצל שלא הגיעה. והבדידות שלה מגיעה מזה שהיא רבה עם כל מי שמסביבה, כבר לא נשאר לה אף אחד חוץ מחברה אחת… הכל זה בגללה

הייתי חותכת קשר כזה רעיל, נשמע אולי שמגיע לה קצת להיות לבד להתבשל בתוך הרעילות של עצמה , אם היא ככה מתנהגת.

ומה עם המצפון שהיא אמא שלו, חמותי… והחגים צריכים להיות שווה בשווה? עם כל זה שאני יודעת שאני צודקת, יש לי אליה כבוד מסויים אבל אני לא מוכנה כבר יותר לאכול חרא וגם לא מוכנה שבעלי יעבור מרורים. כאילו אני מפחדת ממנה, משהו לא ברור… ממש קשר רעיל

תשמעי,משפחה לא בוחרים, מצפון או לא מצפון, מי שמתנהג אליי חרא, לא נמצא בחיים שלי , וזה כולל משפחה. אני לא אומרת גם לנתק קשר לחלוטין, אבל לפחות לתקופה מסוימת שהיא תבין שהיא צריכה להשתנות אחרת היא תישאר לבד, מגיע לך יותר כבוד גם ממנה, שתתייחס אלייך כמו שצריך. החגים אנחנו עושים בעיקר עם עצמנו ולא עם משפחות.

נכון מצפון זה קשה לעבוד עליו בעיקר כי ניסית וזה ממשיך לא לעבוד יכול להיות ברגע שתתרחקו טיפה היא תתאפס על עצמה לפעמים בן אדם צריך לקבל ״כאפה״ בשביל לראות מה הוא מפסיד ואם עדיין הוא לא רואה זה באמת הפסד שלו

היא התנתקה מאיתנו אינספור פעמים וחזרנו על 4 והתחננו שתחזור לדבר איתנו - טעות!!! כל פעם גורמת לנו להרגיש אשמים שלא מספיק מכבדים אותה מכניסה לבעלי שהוא בן לא מספיק טוב… מתעללת כבר אמרתי? בקיצור בנות, העיקר הבריאות… כנראה שהשם סומך עליי ויודע שאני אצליח להתמודד