פוסט פריקה. יש לי תינוק בן חודשיים בערך ואני מרגישה שאני מגדלת אותו לבד! בעלי חוזר מהעבודה בערב ונכון שהוא מבלה איתו קצת זמן זה עדיין רחוק מלגדל אותו יחד איתי. בנוסף יש לו תחביב שהוא הזניח לאחרונה (אחרי הלידה,כן?) ובאמצע השבוע נוסע פעמיים לשחק כדורגל. וגם יש לו 2 ילדים מנישואים קודמים שהוא מבלה איתם כמובן פעמיים בשבוע. ניסיתי לדבר איתו אבל הוא לא רואה את הדברים כמוני, מבחינתו זה התפקיד העיקרי שלי ואני סתם מפונקת. אין לי זמן לעצמי, הכל אני צריכה לתאם מולו ולוודא שזה מתאים לו מבחינת הלו"ז וזה מבאס אותי! מפחדת לשקוע לזה... אני מאוהבת בילד שלי אבל קשה לי.

יש המון גברים שלא מתחברים ישר לתינוק ולוקח להם זמן .. בעלי גם לא הכי מתייחס לילדים עד השלב שמתחילים להיות "מעניינים" לצחוק לזחול לשבת לשחק .. הוא אבא מדהים אבל מתחבר אליהם כשהם קצת גדלים .