"את אישה, זה התפקיד שלך בעולם. להיות בהריון, ללדת, לדעת לטפל בתינוקות ולתחזק את הבית. זו המשמעות שלך בעולם ותפקידך כאישה. את חייבת לדעת איך לעשות את זה, ולעשות". על המסרים האלו אנחנו גדלים, באופן מודע ולא מודע. ואפילו אני, אישה בוגרת בת 33 שמגדירה את עצמי כאחת שחיה לפי מה שמתאים לי ולתא המשפחתי שלי ולא לפי מה שהסביבה מכתיבה- מוצאת את עצמי עם רגשות אשמה ואמונה שאם אני לא עושה את הדברים "לפי הספר" אני אמא לא מספיק מוצלחת. ואני לא עושה דברים "לפי הספר". מי שתראה איך הבית שלנו נראה, תזדעזע. פשוט כי לא נותר לנו כוח לארגן. הרגשות האלו שאני לא מספיק טובה מתחדדים עכשיו בחופשת הפסח כשאני בבית צמודה לילדונת בת שנתיים. וכשאני שומעת "אז מה שאת במשרה מלאה?? אני משרה מלאה עם 5 ילדים ועושה הכל. ולך כמה יש?? אחת??". היא האהבה שלנו והאוצר הקסום שזכינו לו אחרי שנה שלמה של ניסיונות להיקלט. ובכל זאת- קשה לי. קשה לי להיות צמודה אליה ביום הרביעי ברצף. ושתהיה בריאה, היא דברנית ופעלתנית לא קטנה. נתפסת על מילה אחת וצועקת אותה עשרות אם לא מאות פעמים. מיתזזת הנה והנה בלי לשבת לרגע, ורק מחפשת ממני יחס. הגיוני סך הכל.  לא ציפיתי אחרת מבת שנתיים. ואני.. שרגילה לשים אותה בגן ולחזור קצת למיטה כי אני עובדת במשמרות וחייבת לנוח, מוצאת את עצמי כל כך עייפה שכל ציוץ שלה מקפיץ לי את הפיוזים. במקום להיות איתה ולהינות מהזמן הזה ביחד, אני מחפשת רק איך "לחפף" אותה, ולו בשביל קצת לנוח ולצאת לחדר כושר. כי אני חייבת לישון טוב בשביל שיהיו לי הכוחות לתפקד, וגם חייבת למצוא זמן לחדר כושר בשביל הבריאות הפיזית והנפשית שלי. אבל בימים האחרונים למרות שאיכשהו ישנה בסדר, עדיין מרגישה חסרת כוחות נפשיים. אז לפעמים אמא שלי לוקחת אותב למרות שקשה לה, וכשבעלי בבית גם הוא מטפל. כואב לי שגם אחרי המנוחה והאימון.... יש לי כוח פיזי להיות איתה, אבל נפשית- קשה לי. אני מתגעגעת לגן. מתגעגעת ללשים אותה בבוקר ולקחת בצהריים רק לכמה שעות עד שהיא הולכת לישון. הילדה הזאת היא האוצר שלנו ואני באמת חיה בשבילה, אבל פחות מדברים על זה שעד כמה מעייף לגדל ילדים. וכשזה דעה פחות מדוברת- הרבה נשים מרגישות כך בסתר, ומבחוץ מנסות להראות כאילו הכל מושלם. אבל לא.. אני מרגישה אמא לא מספיק טובה ולא יודעת איך להתמודד עם זה. אני רוצה רק דבר אחד אלוהים יקר. בבקשה תיתן לי מספיק כוח, תבונה, בינה ודעת להיות לצד הנשמה המדהימה שמסתובבת לי בבית. היא הכי יקרה לי בעולם. תיתן לי מספיק כוח לטפל בה ושישאר לי גם כוח לעצמי ולהריון נוסף שרק יבוא ויהיה בריא (אני אחרי 2 הפלות). בבקשה

וואו אמן ואמן. אני בבית עם תינוקת בת חצי שנה ופעוט בן שנתיים וחצי (לא בגן) ומרגישה בדיוק כמוך אם לא יותר. חוץ מלומר לך שאני איתך בסירה אין לי משהו חכם לומר בנושא. אולי מישהי תאיר את עיניינו ובעזרת השם נמצא את הכוחות הקטנים שחבויים בנו כדי ללוות אותם בתקופה הכי משמעותית בחיים שלהם.

ריגשת אותי מאוד בכתיבה שלך. את אמא מדהימה, ואת הכי טובה בעולם לילדה שלך ולאלו שיבואו. ויש נשים שמגדלות חמישה במשרה מלאה ונפלא להן, ויש נשים שחוות קושי עם אחד. והכל בסדר. אני בטוחה שאת נותנת לה את כל מה שיש לך לתת

אין לי מילים לנחם.. מרגישה בדיוק כמוך.. ילד בן שנתיים בבית ובהריון ומרגישה מותשת בטירוף ממנו, חסרת כוחות ועייפות אובר והחום הזה לא מוסיף לרגיעה 😩 צריך פשוט להרפות נראלי ולעשות את ההכי טוב שלנו.. לנשום עמוק בעיקר 💕

תודה אהובות על ההבנה והתמיכה. זה מוריד קצת את אחוז התסכול והכעס על המצב.

את מהממת ❤️ וטוב שאת מדברת את זה ! את חלק מהשינוי❤️

מה היינו עושות בלי פורטי ובלי אחת עם השניה??

צודקת לגמרי שקשה לגדל ילדים גם לי יש תינוקת בת שנה ו8 ובהחלט יש רגעים לא פשוטים ומסכימה איתך שאין כמו שגרה אבל הכולל מתחיל בראש! אני יצאתי איתה לחופש בהרגשה שאני הולכת להנות איתה ולנצל את הזמן איכות שלנו להשקיע בה לבלות איתה ולזרום עם הסדר יום של החופש! החברה לא מכתיבה לי כלום אני אוהבת שהבית נקי ומסודר ומנסה לעשות זאת רק בסוף היום שהיא נרדמת. אני לא משווה את עצמי לאף אחד ומסננת רעשי רקע! תחשבי 'את האמא הכי טובה שהיא יכלה לקבל ותהפכי את הקושי להזדמנות לזמן איכות יחד! אני היום אצל ההורים שלי מחר ים שלישי חי כיף רביעי גינבורי כל יום משהו לנצל את החופש להנות יחד! תאמיני לי שזה מעיף את היום וגם שתיכן תהנו ביחד. זה נטו לשנות גישה ואני חגמרי מבינה אותך!!

מבינה אותך לגמרי אני אמא ל3 בנים שיהיו בריאים כל היום האנרגיות שלהם ואם לא יוצאים מהבית בכלל משגעים אותי.. חייבת להעסיק אותם ולתת מענה ובכל זה לתפקד בבית.. כביסות כלים ניקיון בישולים וכו.. ואני רואה שכנה שלי שעובדת במשרה מלאה ומצליחה לעשות הכל עם 5 ילדים.. ואני מרגישה מותשת עם 3 ולא יודעת איך מביאים עוד ילדים לעולם.. אז פשוט החלטתי לשחרר. ללמוד לבקש עזרה כשאני צריכה (כן,לפעמים גם לקבוע עובדה למשפחה אם צריך) לאכול טוב. להתקלח בהנאה וללמוד לדאוג לעצמי. כי אם אני לא ידאג לאפאחד לא אכפת.. וכשאני דואגת לעצמי לי יהיה טוב וכך גם לכולם.. אמא שמחה, משפחה מאושרת. החיים מאתגרים אבל צריך להנות מהרגעים היפים. כי אוטוטו הילדים גדלים והזמן טס.. יכולה להגיד לך. יש לי ילד עוד מעט בן 5 ועוד אחד בן 3 והשלישי בן 8 וחצי חודשים.. הזמן רץ.. תהני כמה שאת יכולה אבל תקחי לך פסק זמן מהבית והילדה קצת לעצמך..

זה ממש ממש טבעי להרגיש ככה!! גם אני אמא לילדה אחת ואני מתגעגעת לגן! היא ילדה מקסימה ומהממת והיא החיים שלי אבל מה לעשות שגם אני בנאדם וגם לי בא לנח ולא תמיד יש לי סבלנות אחרי שהקימו אותי בלילה כמה פעמים. רוצה להגיד לך משהו ספציפי לגבי החופשת פסח שאני מאוד חששתי ממנה. מאווווודדדד סבלתי בחופשת לידה (הבת שלי בת שנה וחודשיים, בגן מגיל חצי שנה, ככה שאת מבינה שהחופשת לידה הייתה לא לפני ככ הרבה זמן). מאוד חששתי מהזמן הזה שנהיה כל הזמן ביחד בלי מסגרת. והחלטתי שאני עושה תכנון מוקדם לכל יום. לא משהו בומבסטי, נגיד יום אחד גינה, יום שני בריכה, יום שלישי ג'ימבורי, יום רביעי יום כייף עם סבתא וכו'. וזה ככ הקל עליי! את לא תאמיני כמה. לא האמנתי שאני אגיד את זה אבל אני ממש נהנת מהחופשה והזמן איתה, היא עסוקה (כמובן שאני כל הזמן סביבה, היא לא באמת מעסיקה את עצמה) אבל הכל הרבה יותר קל כשיש סביבה גירויים יזומים. היא גם ככ עייפה בערב, פשוט נרדמת כבר באוטו, זה מדהים.