מתי הסיוט הזה עם הבעל אחרי לידה נגמר?? מתי אקבל ואשלים שאין ולא תהיה הערכה? מתי אפסיק להתעצבן כשהוא קורא לי חפונקת וקוטרית? מתי אפסיק להפגע כשהוא אומר שאני לא עושה כלום? מתי אפסיק לרתוח מעצבים כשהוא בא ועושה רעש בכוונה (כדי שהילד יתרגל לרעש) אחרי שאני מרדימה שעה שלמה?? מתי הזוגיות הזאת תחזור לעצמה אם בכלל? האם נכון להרים ידיים מעכשיו? אבל איך אסתדר לבד? 3 חודשים אחרי לידה ויש ימים יותר רעים מטובים איתו. מוצאת את עצמי גמורה בסוף היום נכנסת למיטה ב 8:30 כי אין לי כח לכלום! לא לדבר לא לאכול רק רוצה שקט עם הטלפון. כל מה שאני אגיד גם ככה ישמע לו תלונות ואני בסך הכל משתפת מה לעשות של הכל ורוד?? אני מניקה ואפילו מים או מטען הוא לא פנוי להביא לי כי הוא עסוק בפרוייקטים ובתחביבים שלו. אוף בא לי כוחות להסתדר ולהשלים עם זה שזה אני והילד וזהו! תעודדו אותי פליז 🥺

מבינה לליבך ❤️ גם בעלי כזה. אחרי הלידה היה סיוטטטטט איתוווו על כל דבר חשב שאני מתבכיינת או מתפנקת, ממש כאב לו לראות אותי נחה חס וחלילה והיה רק מלונן אם לא הייתי מכינה לאכול בזמן או הולכת לישון כשהבית לא מתוקתק… עם הזמן למדתי לא לספור אותו ולהגיד לו משהו לא טוב לך? קדימה תנקה! תבשל! יכול להתעצבן עד מחר 😜

כן בדיוק ככה. עוד בא הביתה ומתעצבן למה זה פתוח ולמה זה בלאגן. מאיפה התעוזה?? וכשהתחלת לא לספור אותו מה היה? המצב השתפר? זה מה שאני מתפללת זה שהשם יתן לי כוחות באמת לא להזדקק לו.

מבאס אני בהריון גם במשברון עם בעלי אין הרבה יחס לא מבין לא מעריך אבל אני מתחילה להבין שרוב הגברים ככה כמעט כולן על אותו הסירה אז לפחות זה מנחם אותי פשוט צריך ללמוד להשים פס למרות שזה קשה

בדיוק כל מי שדיברתי איתה אומרת לי שהמשאית של המדליות לא תגיע לעולם. להפנים שככה הגברים לא מבינים ולא מודעים ולא יהיו בראש שלנו אף פעם. אני ככ מאוכזבת היו לי ציפיות לאבא שהוא יהיה והכל התנפץ. הבעיה היחידה שאני צריכה אותו אפילו רק כדי לצאת לשעה להתאוורר אוף

כשהתחלתי לא לספור היה קצת קשה בהתחלה, היה מתעצבן ועושה פוזות. בסוף ראה שלא מזיז לי והוא הביא אותי למצב שכבר באמתתתת לא היה אכפת לי גם אם היה קם והולך… כשהוא הבין שיש לו מה להפסיד והוא הורס את הקשר עם התלונות האלה והחוסר הערכה הוא השתנה ב180 מעלות משהו מדהים היום הוא משתדל כל היום להרים לי ולפרגן לי על הבית ואם אני עייפה הוא דואג לנקות או להזמין אוכל כי הוא לא יודע לבשל בכלל, וכרגע אני בהריון ובשמירת הריון אז הוא דואג להביא מנקה פעמיים בשבוע כי הוא עובד הרבה שעות… אבל לקח לי 7 שנים של זוגיות מלאה בתלונות להגיע למצב הזה

אה ואני אציין שרק אחרי שהוא התחיל לנקות בעצמו נראה לי שהוא התחיל להביןןןן נתתי לו לעשות חלונות לנקות מקרר לשטוף לעשות כלים לעשות הכלללל חוץ מכביסות שזה אני שונאת שנוגעים לי

ואייי ואי לירי 7 שנים אנחנו רק בשנה הראשונה 🤣 צריכות להיות אדישות הבעיה שקשה לי

וואוווווו לירי! חלום שלי שהוא יתאפס אבל לצערי הוא ככ חרד לחופש שלו ולחיים שהיו לו שהוא פשוט לא מוכן לשנות שום דפוס. כרגע הבעיה שלי זה שאני צריכה אותו איך אני משנה את זה בלי להתמוטט?

ובעלי לא מזיז אצבע בבבית כלום אם אני לא יהיה הבית ישאר באותו מצב לא יזוז כלום

לירי אצלי הוא מנקה גם עוד לפני הלידה זה הבית שלו שגר עם האקסית אז זה הרגל שהוא מנקה. הבעיה היא יותר שהוא פשוט לא נוכח וכל מילה שאני אומרת אפילו אם אגיע שאני עייפה הוא יקרא לי מפונקת ויגיד מה את כבר עושה כל הנשים עושות את זה מה את מתלוננת. כאילו הוא לא מכיל את הקושי ביום יום שלי. אני בקושי ישנה בקושי אוכלת הגב כואב וכל מה שרציתי זה אמפתיה

אני מציעה לכן שתי אפשרויות: 1. או שתציבו עובדה או שיקח חלק או שאתן גם תהיו חרדות לחיים שלכן ותאגו אך ורק לעצמכן ולתינוק! מי שלא טוב לו אם הבית מבולגן שיתחיל לסדר הוא גם גר שם!!! 2. אם יש אפשרות- להביא מנקה

וואי אנונימית המילים של בעלך זה המילים של בעלי בוללללל

תשאירי אותו עם הילד יום שלם ותלכי!!!!

שיראה מה ״כל הנשים עושות״

אני לא יכולה להיוצ ראש שקט כמוהו קשה לי לעזוב את התינוק איתו הוא שם מצלמה ויוצא החוצה לתחביבים שלו הילד התעורר בכה 2 דק שלמות עד שהוא הגיע אליו זה גמר אותי

לירי הלוואי והייתי מסוגלת! אני יותר מדי דואגת לילד לצערי

אני נקרעת בין להראות לו שאני מסתדרת לבד (ואז הוא יהיה מבסוט שאני עושה הכל ויתרגל חזה) לבין לתת לו להיות שותף ולהשאיר אותו עם הילד (ולהיות לא שקטה)

ואיייי נשבעת שבעלי גם אומר ככה יאלה כאילו מה את עושה כל הנשים עוברות את זה אל תתלונני בלהלהלהח אני עובד קשה מהבוקר עד הלילה את כולה בבית לא עושה כלום

ברכה מבינה אותך לצערי אין לי פתרון חוץ מלהבין שאלה הגברים שבחרנו לעצמנו ולאכול את החרא הזה 🤷🏻‍♀️

העיקר שהתעודדנו שכל הגברים אותו דבר😵‍💫

להראות לו שאת לא מפחדת להשאר בלעדיו ושאת יכולה להתמודד יפה מאוד גם בלעדיו רק ככה הוא יבין!

לאאא אנונימית לא להתייאש! לא לאכול את החרא הזה! תצחקי לו בפנים ותגידי לו נו ו? כל הגברים עובדים קשה מרוויחים יפה ומביאים מנקה! או כל הגברים היום גם עובדים וגם שותפים לגידול הילדים! תני לו אחריות עם הילד- הוא כבר ילמד לטפל כמו שצריך

אבל זה סותר לא? מצד אחד להראות לו שאני מסתדרת לבד (שזה אומר לטפל בילד בלי לבקש אפילו שעה לבד ביום, כי אם לא אבקש הוא בחיים לא ישאר פה בבית הוא ישר הולך לעיסוקים שלו) או מצד שני כן להראות לו שאני צריכה אותו למקלחת להרדים את הילד וכו וכו

אני ממש קרועה בין שתי הגישות.

לא סותר כלום תראי לו שאת לא מפחד שיעזוב אבל אם הוא נשאר שיהיה חלק ברגע שיראה שאת לא מפחדת ואת לא צריכה אותו הוא כבר בעצמו יפחד גברים חושבים שהאישה תלותית בגבר לכן הם לא מפחדים להתנהג ככה

הבעיה שאני זאת שאצטרך לעזוב… זה הבית שלו ואני הצטרפתי.

ואין לו בעיה שאעזוב לדעתי

וברגע שתראי לו שאת הגבר בבית ושהוא מוזמן לקום וללכת ולראות מה הוא יפסיד תאמיני לי שהוא ישתנה בשניה - פסיכולוגיה הפוכה תמיד עוזר

ואם תעזבי נראה לך שהוא לא יחזור כמו כלב ? זה לא כזה פשוט גם לגבר

תכלס אם לא היה ילד בתמונה מזמן כבר הייתי מאיימת בלעזוב אבל זה נראה לי ככ מטורף לעזוב עם הילד אפילו אם זה רק להרתעה.. זה כאילו אני מפסידה בכל מצב זה גומר אותי אני לא בנאדם כזה שפוט ומאז הלידה איבדתי ביטחון אולי כי רני ממש ממש עייפה

אם זה ימשיך ככה , כך או כך זה יגרר לזה לא ? אז עדיף לנסות עכשיו במקום להתמרמר על עצמך כמה שנים ולהצטער שלא עשית את זה לפני

תכלס צודקת 😟

אני בטוחה שהוא אוהב אותך ודואג לכם וגם לו המצב הזה שונה אז קצת לתת לו כאפה בפנים לעורר אותו ובתקווה שיתאזן על עצמו

באיזה קטע אתן משדלות אותה לעזוב את הבית ועוד עם ילד קטן???? תגידו לי, אתן השתגעתן???? איפה השלום בית! האחווה! הניסיון להבין ולגשר על הפערים שנוצרו. דברי אליו, אל אישך מתוך הרגש והכאב שלך!! אל תתני לבנות ממורמרות להפר את שלוותך ולתת לך תחושת הזדהות, כי אין!! אני מאחלת לך שלום בית אמיתי, שמחה והמון אהבה. הכל יהיה יותר טוב!! תקשורת מאמי. תקשורת.זה הפתרון חיבוק.

תגידי לי את שומעצ את עצמך?????? למה האישה צריכה לסבול!!!! די חאלס עם השטויות האלה לאמא לא טוב לילד לא טוב !

ביבי אין לי עם מי לתקשר. זה בנאדם קשה עורף הוא כבר שם עליי את התווית של המפונקת הקוטרית הדרמטית וזה כל מה שהוא רואה בי. זה בנאדם שרואה אותי בוכה במקלחת ומתעלם. אין לו חמלה כלפיי. כל מה שאמרתי פה הצפתי בפניו וכמובן שלא הבין אותי. והן לא משדלות אותי לכלום הן מדברות מניסיון ואני מעריכה את התשובות שלהן.

בסופו של דבר זאת אפליקציה וכל אחת עם הדעות שלה לכאן או לכאן אף אחד לא משדל אף אחד כל אחת ומה שהיא חושבת שחררו כבר מהקטע הזה למה האישה צריכה לעזוב עם ילד קטן למה האישה צריכה אחרי לידה את היחס הזה מה היא לא בן אדם ? יאלה

כולם אומרים שהשנה הראשונה היא קשה השאלה אם נצליח לעבור את זה. כן הוא אוהב אותי אבל את עצמו יותר מה אני אעשה

תקשיבי אף אחד לא מכין אותך ליום של אחרי בזוגיות! גם אני עברתי את מה שאת עוברת עכשיו ובדיעבד? עוד המון כמוני וכמוך. לצערי הגברים לא בורכו באינטילגנציה רגשית גבוהה ולכן הוא לא מבין רבע ממה שאת ״מתלוננת״ . אז כמה המלצות: קודם כל אל תצפי! זה נכון שאת מצפה להבנה בסיסית מבן הזוג שלך, אבל הוא לא מבין מה באמת את עוברת בינך לבין עצמך ותוסיפי את רמת ההורמונים שמשתוללת לך בגוף ורק מעצימה את הכול. תשתדלי עם על הקושי להנות מזה. דבר שני, תעזרי בכל גורם אפשרי, משפחה, חברות, מי שיכול לעזור, כדי להקל על עצמך. נצלי את הזמנים שהקטן/ה ישנים לעצמך, זמן לתנומה קצרה, לסדר, למקלחת התרעננות, קפה עם עצמך, משהו. לא להיות כל היום סביב אירגונים או התינוק, קחי את הזמן הזה לעצמך. דבר נוסף, כשתחזרי לשיגרה והילד יכנס למסגרת דברים ישתנו, את תראי שהזמן עושה את שלו. רק צריך סבלנות. את אישה ואת מלכה, תזכרי את זה ותרימי לעצמך! תצאי קצת עם חברה טובה, משפחה או כל מי שגורם לך לטוב, תחייכי ואת תראי איך הכול יתחיל להסתדר.4

לא הייתי נשארת לרגע במקום שלא טוב לי בו. אם לא עוזר לפחות שיעודד ויפרגן. ממש לא לעניין שעל האישה תעודת הכול ועוד יש תלונות. לי ברוך ה' יש בעל מושלם שעוזר ומעודד, מבין ומפרגן. רוב היום הוא עם הילדים לעכשיו בניקיונות ממש עזר לי. וכל זה בגלל שמההתחלה הראיתי לו שאני לא כמו כולן שעושות הכול. אני לא רובוט ולא מכונה. והרבה יותר קשה לי ממנו במיוחד בהריון או אחרי לידה. אין מה לעשות, לא תמיד יש לגבר אינטליגנציה להבין אותנו ולהיכנס לנעליים שלנו ולכן אנחנו צריכות לחנך אותו. הלוואי ותצליחי בכל מה שתעשי בין אם תיפרדו או לא ❤️ לדעתי כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע.

רלי תודה רבה על התגובה! כן כולם אומרים לי שזה ישתפר הבעיה שאני אשאר ״מצולקת״ מהתקופה הזאת ומהחוסר תמיכה שלו ואיך אוכל לסמוך עליו בעתיד? זה לא כתף להשען עליה ומצד שני 99 אחוז מהגברים כאלה ונכון אסור לי לצפות לכלום. חנה התברכת! תודה רבה אבל בנוסף לכל הוא גם לא מאמין בטיפול זוגי או כל טיפולי רוח..

אני מסכימה איתך לגמרי, אהובה תמיד תסמכי רק על עצמך ועל הכוח שלך להוביל את עצמך ולהיות עצמאית. אף אחד לא מלמד אותנו איך להיות הורים ובטח דלא איך להתמודד עם שינוי כל כך גדול. תני לו צ׳אנס. את תראי שדברים יסתדרו.

מהפה שלך לאלוהים 🙌🏼 תודה!

תהיי חזקה!! שולחת לך חיזוקים וכוחות❤️❣️

לא התכוונתי לטיפול זוגי. תלכי למישהו להתייעץ לשאול איך לפתור את זה אם זה אפשרי ואם לא אז מה לעשות ומה הדרך הכי נכונה בהצלחה ❤️

99 אחוז מהגברים הם לא כאלה. וגם אם כן זה באמת היה ככה זה לא אומר שאת צריכה לסבול, יוצא לי הלב אלייך. את חייבת לקחת אותו לשיחה ולהסביר לו שזה הילד שלכם לא רק שלך והוא חייב להיות חלק, אם לא אקטיבי אז פאסיבית לפחות לעזור- כמו שאמרת להביא מים/מטען לדאוג שתאכלי משהו. מקווה שיסתדר לכם❤️

להגיד 99 אחוז זה להביא להם לגיטימציה להיות כאלה וזה לא במקום כי זה בא על חשבונכן, מגיע לך יותר! תדרשי את זה