אני מתחרפנתתתתתת! בהריון שני, עם ילד בן 7 חודשים. בעלי לא עושה כמעט כלום. כל היום יושב עם הפלאפון בשירותים ומוצא כל מיני עיסוקים לא קשורים לפסח. הבית לא נקי בכלל. הכל עלי. כשאני מעירה לו בעדינות זה כאילו לא אמרתי כלום וכשאני מתעצבנת מהלחץ שכלום לא מתקדם הוא שואל אותי: מה הלחץ? הכל בסוף יסתדר. אני עם הורמונים מתעצבנת על כל דבר וזה שהוא כל היום יושב ומתבטל מוציא אותי מדעתי. בר לי לקחת חופש לצאת לחוף הים ולא לעשות כלום . ברור שאני לא יכולה. מי יטפל בילד ? מי ינקה את הבית לפסח? מי יבשל לו אוכל? קיצור, אני מתחרפנת בא לי להשתחרר ולהיות קצת חופשיה אבל אני מרגישה שאין שום סיכוי שבעולם שזה יקרה בזמן הקרוב. (יש לציין שסך הכל בעלי די בסדר) אני פשוט בהתקף עצבים עליו עכשיו. אבל מה שממש לא בסדר זה הדחיינות והבטלה שלו.

ואז הוא מתלונן שאני לא עושה כלום ומזניחה את הבית והילד...

שבי איתו לשיחה, תסבירי מה את מרגישה בלי האשמות ודרמה תרשמי על דף את כל הדברים שאת רוצה להספיק לפסח ותציבי עובדה שבאחד מהימים את הולכת לים, שיזמין אוכל וישמור על הילד

בעלי עד עכשיו לא עזר בכלל בנקיונות לפסח.. ואני הייתי בלחץ וכל הזמן הוא אמר לי, מה הלחץ, וזה רק עצבן אותי יותר.. מיום חמישי אני בחצי תפקוד, פתאום הוא התחיל לעשות מלא... היום קרסתי סופית, לא מסוגלת לקום מהספה בכלל.. והוא נשאר בבית למרות שהוא היה אמור ללכת לעבודה והוא פשוט מנקה ומסדר לבד את הבית...