תינוקת בת 8 חודשים, אני מאוהבת בה ברמות קשות שכואב לי בגוף אבל אני שמה לב שהיא ממש רצינית, לא משנה מה עושים וכמה מתהפכים בשבילה במקסימום יוצא לה חיוך מאולץ שעובר אחרי שניה, היא קמה בבוקר צריך לתת לה עשרים דקות להתאושש, מראה עצבים מהר מאד וחשוב לציין שהיא בבית הכי רגוע בעולם, אומנם היא יצאה עם האופי של הבן זוג שלי אבל ממש בא לי שהיא תשתחרר היא כל הזמן רצינית ובקושי צוחקת אוףףף

.

ממש באסה .. תתיעצי עם אחות בטיפת חלב אולי ?

הילדים הם לרוב השתקפות שלנו, הם לא יודעים איך צריך להתנהג והם הרבה פעמים מחקים אותנו. אם שניכם רגועים וחייכנים וצוחקים רוב היום , אז היא תלמד את זה עם הזמן וכנראה שתהיה דומה לכם בהתנהגות הזו. אמרת שהיא יצאה כמו בן הזוג שלך, אם הוא בחור רציני שלא מרבה לחייך אז גם ממנו היא לומדת, וזה לא משהו רע - הרי בחרת בו בסופו של דבר (:

כמו אחיין שלי כשהיא תגדל היא תחייך יותר סבלנות זה אופי

סימבה מה אחות בטיפת חלב יכולה לעזור לי ? דווקא מהם אני לא לוקחת שום עצה

מורן אני גידלתי אותה לבד מהרגע שנולדה ורק לאחרונה החלטנו לאחד כוחות ככה שהיא רק רואה אותי צוחקת ומחייכת כל הזמן אבל כנראה זה באמת האופי שלה 😮‍💨

הבן שלי גם היה ככה... במיוחד ליד מצלמות היה עושה פרצוףף כועס ורציני ליד מצלמה... ובכלל שהיה בגינה היה מאוד פרצוף כועס... בגיל 3 זה השתחרר לו שאני עשיתי עבודה עם עצמי כלשהי (שלא קשורה לפרצוף הכועס שלו) היטם הילד הכי חייכן והכי צוחק והכי רגיש שיש...