הגננת זרקה לי משהו בנוגע לזה שאולי כדאי לעשות מבחן מחוננים לילד בהמשך. הוא בן 3 כרגע וגם אני חשבתי על זה אבל חשבתי שאני אמא שלו אז לא אובייקטיבית.. קראתי קצת על הנושא וראיתי שיש אפשרות לעשות אבחון כבר מגיל 3.5 באופן פרטי ולא לחכות למבחני משרד החינוך בבית ספר. אני מתלבטת אם ללכת על זה. מצד אחד לא רוצה סתם להלחיץ אותו ולדחוף אותו שלא לצורך, מצד שני אמא שלי עובדת עם מחוננים ביום הוצאה והיא רואה שבאמת עושים איתם פעילויות שלא עושים בבית ספר ועולים איתם ברמה וככה הם לא משתעממים ולא מרגיישם חריגים. נכון לעכשיו כל מה שמלמדים בגן וכל התוכנית העתידית של הגן עד סוף השנה הילד כבר יודע וגם יותר. בגיל שנתיים הוא ידע לספור עד 10 בעברית ואנגלית והיום יודע לספור בעברית רוסית ערבית ואנגלית וגם אחורה בכל השפות. עד 20 בעברית ולומד עד 20 באנגלית. מזהה את כל האותיות ויודע להקליד את השם שלו במקלדת, זוכר דברים שקרו לפני יותר משנה לפרטי פרטים, אומר את כל הabc זוכר המוןןןןן שירים בעל פה כולל את המנגינות של השירים, יודע לדבר את הרגשות שלו ושל אחרים והוא מאוד חברותי.... עוד הרבה דברים שאני כרגע לא זוכרת. בקיצור מתלבטת אם ללכת על האבחון הפרטי

תלכי מה יש לך להפסיד ?

ללכת. לדחוף ילד להשגים זה בריא ( בגבול הטעם הטוב כמובן אבל בריא!!) זה נותן משמעת ודוגמה טובה לזה שמעריכים את החוכמה שלו ומאמינים בו. ובגיל כזה זה טוב כי ביגלאים מאוחרים כשמאבחנים והם כבר בבתי ספר רגילים והכל אז הם בדרך כלל לא רוצים לעזוב את החברים שלהם ולהתקדם וחבל....

בטח שתלכי, כמובן רק אם הוא משתף פעולה וזורם.

אם הילד רוצה וזורם אז למה לא. תתייחסי לזה כאל חוג, לא צריך לשים תוויות על כל דבר

ההתלבטות שלך היא הגיונית מצד אחד רוצים לממש את הפוטנציאל מצד שני קצת לוקחים לו אולי מהילדות, לעשות דברים שטותיים או דברים תואמי גיל.. צריך למצוא את האיזון.. אם הוא יקבל אקספרס למידה הייתי משקיעה גם בחוג כיף או בדברים שקשורים ביצירה

כן? החשש שלי שזה יפעיל עליו לחץ. זכור לי בתור ילדה שהייתי משתעממת בשיעורים וישנה כי זה היה לי פשוט קל מדי ולא ידעו להתמודד איתי. גם ההורים שלי עם החינוך הסובייטי שלהם.. הייתי זקוקה למסגרת אבל אבל ההורים לחצו עלי בצורה שלא התאימה לי ולפעמים יותר מדי וזה רק יצר אנטיגונחזם מצידי.. העדפתי להבריז מבית ספר ועדיין הייתי מוציאה ציונים מאוד גבוהים. היי ה עוד מישהי שהקפיצו אותה כיתה בשכבה שלי שהייתה ילדה שכל היום לומדת ותלמידה מצטיינת ובאמצע הדוקטורט שלה פשוט עזבה הכל ואמרה שנמאס לה מההורים שלה והלכה ללמוד אמנות. חבל לי שזה יקרה איתו

סיוון אני ממש מבואסת מזה שדווקא לא לחצו עלי מספיק... אז אולי משם זה נובע אצלי. פשוט למצוא באמת איזון כמו שכתבו

שאלה אולי קצת לא קשורה באיזה גיל התחיל לדבר ?

הכוונה שלי למילים ראשונות ?

האמת שהתחיל לדבר יחסית ממוצע בגיל שנה אבל מאוחר יותר גילינו שהוא לא שומע טוב בגלל אדנואידים ומים באוזניים והוא עבר ניתוח בגיל שנתיים. מה שכן יומיים אחרי הניתוח הוא פתאום התחיל לדבר הרבה הרבה יותר.. אם היה אומר משפט של 4 5 מילים אחרי הניתוח כבר היה מספר סיפורים. אז זה מה שהפריע לו

אותו סיפור היה לי עם הבת שלי שמנו אותה בגן חובה בגיל 4 בת 5 עלתה לכתה א אני לא רוצה להגיש למחוננים כי זה הורס את הילדות בעיניי יחד עם זה , אם נראה לך סובל ומשועמם , תנסי

אמא שלי עובדת עם ילדים מחוננים ביום הוצאה שלהם והיא אומרת שהם כל השבוע מחכים ליום הזה כי סופסוף עושים איתם משהו שמותאם אליהם אבל מצד שני הם חריגים בכיתה שלהם כי הם נעלמים יום בשבוע.. לכן ההתלבטות. את מרגישה שמשפיע עליה שהיא קטנה מכולם?

בהתחלה היה קצת קשה לקחתי להרבה פעילויות וחשפתי אותה לכל הילדים הרבה ימי הולדת חוג שבו התחברה לשתי בנות ונהיו חברות ממש טובות ונפגשות בפיצה כולן עם אחת האמהות או בקניון אצלה זה בעיקר קופי פייסט אם אני אראה לה מילה , היא תסתכל ותרשופ אותה באותו רגע ממש זכרון פנומנלי אבל אני מעודדת אותה כילדה ולא חופרת על לימוד יותר חשוב לי חברה , בטחון עצמי. ללמוד יש לה את כל החיים

כן האמת שגם לי זה מה שיותר חשוב מאשר לחץ של לימודים, בלי קשר לילדות שלה אני מאמינה שהרבה יותר קל להצליח בחיים כשאתה חברותי ויודע להסתדר עם אנשים מאשר מבין במשוואות וכו

לגמרי