היי בנות אני רוצה לפרוק.. אני ובעלי בתקופה על הפנים רבים כל הזמן פשוט כל הזמן על כל דבר הכי קטן התקשורת בינינו פשוט אפסית אין לי חשק לישון איתו אין לי חשק לדבר איתו הוא מזלזל בי בכל דבר שאני עושה התחלתי עבודה חדשה חזרתי ללימודים אחרי הריון לא פשוט עם תינוק בן חצי שנה הוא לא עוזר לי בכלום ההפך הוא רק עול עליי אני מנקה הוא מבלגן ממש כאילן לעשות לי דווקא אפילו שביקשתי עשרות פעמים אל תסדר רק תשמור על הסדר הקיים כדי לא להקשות עליי ובכל זאת שם עליי זין מוריד לי את הביטחון אני מאוד חכמה ואינטליגנטית אני מרשה לעצמי להגיד את זה על עצמי ובכל זאת כל ריב אני שוכחת אחרי יום את הקללות והשפלות הוא כל הזמן צועק עליי ליד הילד אני ממש ממש רוצה להתגרש ממנו כי אני בטוחה ב100 אחוז שיהיה לנו הרבה יותר טוב בלעדיו עירבתי את ההורים שלי שהתחננו אליי לעזוב אותו אמרו שידאגו לי ולילד להכל למגורים לכסף להכל מרוב שהביטחון שלי בריצפה בגללו אני מפחדת לעזוב ולהשאר לבד בראש שלי אני יודעת שאני בזוגיות אלימה נפשית , כלכלית , חברתית… לא יודעת למה אין לי את הכח שיש לכולן פשוט לקום ולעזוב

אני בטוחה שזה קשה. לאף אחד לא מגיע שיצעקו עליו ויקללו אותו. אם אי אפשר לשנות באמצעות טיפול זוגי או שיחות אז לעזוב. לא מגיע לך יחס כזה. יש לך משפחה תומכת את לא תהיי לבד❤️

יש עמותה שעוזרת לך בעת הפרידה מהבעל. אל תעשי את זה לבד!!! קודם לערב את העמותה, ובכך תשמרי על עצמך ועל הילד.

מאיזו בחינה לשמור?

חושבת שמור התכוונה בקטע שאנשים שמפעילים על בן זוגם אלימות נפשית, אין לדעת איך יגיבו בסיטואציית קיצון בה בן הזוג מודיע שרוצה לעזוב/להתגרש. לכן לא מומלץ לעשות את זה לבד אלא עם הכוונה. אם את באמת מרגישה תחת אלימות יכול להיות שזה לא רלוונטי, אבל הרבה פעמים כשאנשים מבינים שההתנהגות שלהם מובילה את בן הזוג לחשוב על פרידה, הם מתאפסים. אם יש בך עוד איזשהו רגש אליו, או תקווה שישתנה, או רצון לנסות שמר את הזוגיות בשביל הילד- מומלץ להתנות את המשך חייכם המשותפים בטיפול זוגי. יש מטפלים מעולים שמצליחים לעבוד עם אנשים על הרגלים קשים של שנים, וזה יכול לשנות את הבנאדם. שוב מסייגת ואומרת שאני לא נוהגת להמליץ על טיפול במקרים של זוגיות אלימה, ופה הגדרת אלימות (אמנם לא פיזית, אבל יש הרבה סוגים), ואת ורק את יודעת מה באמת המצב. חיבוק ❤

לא ניסינו אף פעם טיפול זוגי וזה גם כנראה משהו שלא ננסה מה שקורה זה שאנחנו רבים והריב יורד לפסים לא נעימים של קללות השפלות וגם לא בריב.. כל תלונה כלפיי מלווה בהשפלה כלשהי ולכן אני אפילו לא מנסה לגשת לטיפול זוגי כי אני לא רואה בזה טעם

נשמע ממש קשה מאמי ליבי יוצא אלייך .

דווקא מה שאת מתארת זה קלאסי לטיפול זוגי אם הוא ישתף פעולה. יש אנשים שהאוטומט שלהם הוא להשפיל את השני, וזה בדרכ קורה מתוך ביטחון עצמי נמוך. רוצים להרגיש טובים יותר והדרך שהם מכירים או התרגלו אליה זה לדרוך על השני. לא יודעת אם נגיד קורה לכם שהוא משפיל אותך גם מול אחרים (חברים/משפחה), אבל לפעמים אנשים הם גיבורים גדולים באחד על אחד, אבל פתאום כשיש מטפל/ת בתמונה ששמה להם מראה, ומראה להם את ההתנהגות שלהם ומעמידה במקום, זה אחרת. כי זה כבר לא את מולו, ויש עוד מישהו שמנכיח את הסיטואציה ומחווה את דעתו. אבל שוב, זה באמת רק אם הוא מבין שיש בעיה בצורת התנהגות שלו ואם את רוצה לתת צאנס. מי שלא רוצה להשתנות ולעבוד- שום טיפול לא יעזור.

זה בדיוק מה שאני חושבת עליו שהביטחון העצמי שלו נמוך ובגלל זה הוא משפיל אותי כדי להרגיש טיפה יותר מעליי אבל לא הוא לא זורם על טיפול זוגי מבחינתו זה בזבוז כסף הוא לא חושב שהוא לא בסדר הוא טוען שאני הבעיה

קשה לעזוב, אבל זה רק יילך ויעשה קשה יותר עם הזמן. אין כל טעם להשאר עם גבר משפיל מזלזל ואלים שלא מכבד אותך. תחשבי גם על הילד שלך שנחשף ליחסים האלה ונפגע מזה בוודאות. לא מגיע לו. וכמובן לא מגיע לך. תברחי ומהר. את אינטליגנטית, ואמיצה, ויש לך משפחה שתתמוך בך כלכלית ונפשית, וזה יתרון עצום. פשוט תעשי את זה בלי לחשוב יותר מידי. זה הדבר הנכון. בהצלחה!

תודה טל!

באסה ממש. אני מאוד מזדהה עם טל בהקשר של ברור שלהישאר ככה זה לא סביבה בריאה לילד לגדול (וכמובן נפשית בשבילך). לגבי העלויות- זה תמיד הזוי לי שהסיבה של אנשים לשלול טיפול זה כסף. להתגרש יעלה לו בערך פי 10 מטיפול ארוך אצל מטפל ממש יקר, ואני לא מגזימה. זה ממש לא סיבה לשלול טיפול. יכול להיות שהוא בכלל לא חושב שפרידה זו אופציה מבחינתך, ולוקח אותך כמובן מאליו, לכן שולל את הטיפול. שיהיה לו בהצלחה עם גישה כזו, מגיע לך שיקחו אותך ברצינות ושיתנו לך כבוד.

תודה רבה תמר! אני תמיד זו שמייעצת לאחרים ולעצמי פשוט קשה לי ואני בתוך תוכי יודעת מה הכי טוב יהיה לי.. ועדיין משהו בי לא מצליח לשחרר

לפעמים באמת הטיפול זה אפילו רק בשביל לדעת מבחינתך שניסית, וזה לא היה תלוי בך. ואז יותר קל לשחרר. אולי תלכי אפילו לטיפול בלעדיו? שאיש מקצוע ילווה אותך בהחלטה ויתן לך ההרגשה שזו באמת הייתה ההחלטה הנכונה להיפרד, ויעזור לך לשחרר?

אם את מתכוונת להתגרש ממנו תעשי את זה עכשיו כל עוד הילד עוד קטן ככ, מניסיון... ככל שהם גדלים הם יותר מבינים וזה נהיה יותר קשה. אני התגרשתי כשהילדה היתה בת כמעט שנתיים , וממש נקרע לי הלב עליה... היא הבינה הכל.