נמאס לי פשוט נמאס גועל נפש של גבר, גם צועק ומקלל וגם בסוף אומר אללייסטר מהיום הזה על הבוקר כי הוא רצה שאבוא איתו לעזור לו בעבודה אמרתי לו יותר מאוחר כי עדיין לא שתיתי קפה לא צחצחתי שיניים אפילו והילדים מאחרים לבית הספר, אז הוא התחיל לצעוק ולקלל אותי. ועוד מאשים אותי שהיום יהיה נאחס בגללי נמאס לי לחיות ככה

והוא יכול ללכת לבד אין שום בעיה וזה לא משהו חשוב

חוצפן בא לי שיעוף מפה ולא יחזור

מה הוא עובד

יש לו עסק ורצה שאעזור לו קצת בסחורה אבל אפשר לדחות את זה והוא יכול לבד זה לא משהו קשה הוא פשוט רוצה שאעשה מה שהוא מבקש תמיד

ואת בהריון?

לא בהריון

אז מה את עוד עושה איתו?

אלימות מילולית זה אלימות לכל דבר.

רעות הכי קל לפרק.. זה לא פיתרון.. אנחנו כבר לא ילדים בני חמש. שלא נעים אז קמים.. לגבי התיאור שנאמר. לדעתי חסרה הרבה תקשורת. תצאי מנקודת הנחה ששניכם טועים בהתנהלות שלכם. לכו לטיפול זוגי. ותחזירו את האהבה בניכם. תצאו תבלו כמו פעם.. בהצלחה.

אני יודעת שהוא בנאדם אלים, ניסיתי לעזוב לא הצלחתי

שמחה, אלימות מילולית היא אלימות לכל דבר ואפילו גרועה יותר וכשהיא כותבת שזה משהו שחוזר על עצמו, אז כמה עוד נורות צריכות להידלק כאן? צריך לחכות שיקרה משהו גרוע יותר חלילה? אני בטוחה במיליון אחוז שזה ממש לא פשוט לקום ולעזוב, אבל תתעלי על עצמך ותבקשי עזרה!! מהסובבים שלך, אנשי מקצוע, מישהו, רק אל תישארי עם בן אדם כזה.

רעות, כמובן שלא דיברתי על בנאדם אלים שחס וחלילה יכול להוביל למקרה לא נעים.(ואת זה רק הכותבת יכולה לדעת אם הוא מסוגל לדבר כזה) אנחנו מניחים ש98 אחוז גברים נורמלים. הבעיה שצריך להבין שכל אחד ישלו אופי שונה. והרוב המוחלט לא רוצחים או חושבים על דבר כזה.. לפי הסיפור שלה הוא רצה עזרה אולי זה באמת היה בשבילו קריטי העזרה הזו(כמובן שאין הצדקה לדיבור שלו) . הוא לא איים עליה בחייה או משהו כזה. פשוט זה ענין של חינוך ועבודה זוגית. אז דבר ראשון מנסים הכל כדי להשאר ועדין להשאר בזוגיות. המקום שלי ושלך זה דוקא קודם כל לעודד ולהגיד שיש סיכוי. ולהגיד פה בהודעות לעזוב אותו וישר להאשים אותו בלי לדעת את כל הסיפור במלואו לאורך תקופה זה חסר אחריות להגיד דבר כזה..

זה בכלל לא המקום לא שלך ולא שלי לתת עצות בנושא כזה רגיש, בשביל זה יש אנשי מקצוע. ואני התייחסתי לפוסט הזה הספציפי שמשתמע מדברייה שזו לא פעם ראשונה שזה קורה ולכן מבחינתי, אין מקום לדיבורים כבר ורק למעשים.

את קוראת לפעולה שזה יותר גרוע מעצה.. זה מה שהצעתי במקרה שלהם טיפול זוגי עם עקרונות שהם ביחד צריך לקחת שזה תקשורת והחזרה של אהבה כדי שיהיה על מה לדבר. הרבה בהצלחה לכותבת. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

יותר חשוב לפקוח עיניים

סליחה שמחה, אף אחת אבל אף אחת לא צריכה לסבול יחס כזה וילדים לא צריכים לחיות בבית כזה. אלימות מילולית היא אלימות לכל דבר ועניין.

לא צריך לחכות לאלימות פיזית או חס וחלילה לאיום על החיים שלה. אני רוצה להאמין שלא היית ממליצה לבת שלך להשאר בזוגיות שכזו.

שרון צודקת שיש גבול מסוים. לפעמים הרשת החברתית מעודדת למעשה הקיצוני בלי לתת סיכוי או עידוד כי לפעמים מאחורי המילים זה מה שמבקשים. אז על פי הודעה אחת ולהסתכל על כל התמונה אף אחת לא תדע בדיוק מה קורה שם.. לפרק את הבית זה הדבר הכי נורא בעולם אפילו אם הוא קילל. יכול להיות שזה עניין של תסביך אישי שהוא מודע אליו ובכל מקרה אין סיכוי שהוא יפגע במשפחתו. כמו שאמרתי בתגובה הקודמת אנחנו מניחים שהרוב המוחלט הוא נורמלי ורק כותבת התגובה תדע בדיוק למה הוא מסוגל .. הייתי אומרת ללכת למטפל זוגי להבין איפה השגיאה בזוגיות. תמיד זה עניין של תקשורת ציפיות, והבנת ההבדל בין גבר לאישה. בכל מקרה היא לא אמרה שהיא חוששת לחייה אלא רק נמאס לה ממנו. אז כנראה זה ענין זוגי ולא חיים ומוות חס וחלילה.

לפרק את הבית זה ממש לא הדבר הכי נורא. הרבה יותר נוראי לחיות חיים שלמים במערכת יחסים שמאמללת אותך.

ולכותבת אני מאחלת לך מכל הלב שתקומו מהר מאוד מהמשבר הזה ותתחילו דף חדש ונקי אני חושבת שאתם יכולים לשבת יחד ותנסו להבין אם הסיבות שבגללן נוצר הריב והתקשורת בניכם . רשמת שנמאס לך אולי תשתפי את בעלך למה לא טוב לך ומה את מצפה ממנו, תשאלי אותו גם מה הוא מצפה ממך בזוגיות הזאת וגם אם תגיעו להבנה תזכרו שלא תראו תוצאה תוך יום כל אחד צריך לקחת נשימה ולהבין שאתם 2 אנשים שונים שבאו מרקע שונה ולפעמים מה שלך נראה ברור ומובן מאליו לא תמיד ברור בשביל הצד השני. תזכירו לעצמכם למה התאהבתם והתחתנתם ? כל אחד צריך לזהות מה הנקודות חולשה של ה2 כדי לדעת לוותר איפה שצריך .. עד שתגיעו לעוד וויכוח אבל הפעם אתם תדעו איך לנהל אותו נכון כי יהיו לכם את הכלים הנכונים. רק עוד דבר תזכרי תמיד שיש הבדל עצום בין מה שאנחנו מרגישות לבין המציאות , אם הוא לא אומר לך מספיק שהוא אוהב אותך תדגישי לו שאת צריכה את זה זה לא בושה, תעשי לעצמך רשימה של כל הדברים הטובים שבעלך עושה עבורך ותשנני את זה ,אם בעבר היה עושה דברים שהיו משמחים אותך והיום זה לא קורה תגידי לו שתשמחי שהוא יעשה את זה שוב כי זה מאוד מצא חן בעינייך וזה חסר לך, המוח זה כמו שריר צריך לאמן אותו לחשוב דברים טובים בהצלחה אהובה

ועוד לא התחלתי לדבר על ההשפעה שתהיה על ילדים.

צודקת שרון השאלה אם יש קשר למציאות.. לא יודעת איך הבנת את זה מתגובה אחת לאורח חיים שלם של הכותבת..

מצטערת. אדם אלים צריך לטפל בעצמו ולא צריך טיפול זוגי.

אני לא יודעת באיזה זוגיות את נמצאת אבל קללות וצעקות זה ממש לא משהו שצריך להיות במערכת יחסים בריאה וטובה. ריבים- כן. זלזול- יכול להיות. קללות- אלימות חמורה ולא מקובלת.

אז אם החיים היו עובדים ככה באמת היה לנו חיים מושלמים. אבל לא, לא כולם מושלמים וכל אחד יש לו את העבודה האישית שלו. חלק מזוגיות זה השלמה של האישיות שלנו ואפילו עזרה. בטח לא אמרת לבעלך תטפל בבעיות שלך ואז נתחתן אלא התיקון קורה ביחד. יש אחד עצבני והיא שקטה מידי. בסופו של דבר צריך להגיע לאיזון מסוים בזוגיות. זוגיות זו עבודה. ואפשר להאריך עוד הרבה בנושא. אבל לדעתי לא מתגרשים בגלל תכונה לא טובה של אדם. עובד לשני הצדדים.

כמובן שלא. אמרתי שאת צודקת. אם באמת יש קללות כל יום ואין עם מי לדבר והאישה כל כולה לתיקון הבית אז אין מה לעשות איתו.. אבל שוב אם הוא קילל רק באותו מקרה שהיא סיפרה. זה לא אומר עליו כלום. אמרתי שרק הכותבת תוכל להבין ולדעת מי בעלה ולמה הוא מסוגל. לפי סיפור אחד אי אפשר לשפוט ולהגיד לה שתלך ממנו. זה בדיוק ההצעות מהרשת שצריך להזהר מהן.

מהתגובות שלך אני מבינה שאנחנו מגיעות מעולמות אחרים לגמרי. החיים יכולים להיות מושלמים (עבור כל אחת) כי כל אחד מכתיב את הגורל שלו. אם לא טוב לך אז תקומי ותלכי (בעבודה, בזוגיות ומכל מקום אחר). אנחנו חיים פעם אחת ולא באנו לעשות ״תיקון״ לאף אחד.

כנראה שכן, אני מאמינה בעבודה קשה כדי להגיע לאהבה גדולה. ותמיד זו עבודה. בגלל זה היום לצערי הסטטיסטיקה לא הכי מזהירה בעניין זוגות שמתגרשים. כבר נראה נורמה בחלק מהאזורים בארץ. אם על כל קללה צעקה מריבה ויכוח אנחנו נקום. אף פעם אותו אדם לא יגיע לאהבה שהוא רוצה. כי אין מה לעשות יש שוני בין כל אחד ואחת ושוני עוד יותר גדול בין גבר לאישה. אם אישה או גבר לא יפנימו את זה שזוגיות זו עבודה תמיד כל יום כל שבוע אז שלא יתפלאו. כמובן שצריך לבחור את האחד או האחת לפי טעם ואהבה לפני. אבל בכל מקרה יהיו "וויתורים" ועבודה אישית וזוגיות למען הבית. אז צודקת באמת החיים יהיו מושלמים למי שהבין את כל העקרונות האלה וידע ולהבין ולהכיל לקבל לאהוב לוותר והכי חשוב לתת למען הזוגיות ואז יהיה שכינה בניהם.