דבר ראשון תזכירי לעצמך תמיד שאת אמא אלופה גם אם זה לא מרגיש לך ככה. וקורה שהתינוק בוכה בחוץ וקשה להרגיע אותו. ואז אנשים יתחילו לחלק לך עצות מה לעשות. אז אני לא אומרת תתעלמי מהם. כי הם באמת מנסים לעזור. אבל אם יש עצות שלא נראות לך אל תשתמשי בהם ואל תעלבי. ותמיד תמיד תזכרי שאת האמא הכי טובה לילד שלך

אין מה לעשות תינוקות בוכים וצריך לסנן את כל הקולות החיצוניים.. שלי סבל מגזים עד גיל 4 חודשים ויצא לי כמה פעמים שהוא צרח בפומבי בצורה בלתי נשלטת חח

גם אני פחדתי מאוד להיות אמא ושאני לא אדע מה לעשות , גם לפני זה אף פעם לא החזקתי תינוק לפני התינוק שלי, גיליתי שהאינטואיציות שלי טובות ואני מסתדרת לאט לאט , תנסי להקשיב לתינוק שלך כמה שיותר , שהבן שלי תמיד נרגע ברגע שהוא היה על הידים שלי וקרוב אלי וכך עשיתי , הוא לא אהב לדוגמא עגלה בכלל אז השתמשתי במנשא רוב הזמן. פשוט תקשיבי לתינוק שלך ולעצמך ואת תהיי בסדר גם אם עכשיו זה לא מרגיש כך , האינטואיציות האימהיות שלך כבר יתחילו לעבוד אחרי הלידה. תקשיבי לאחרים אבל תעשי מה שמרגיש לך נכון וטוב ואל תעלבי מהביקורות . כל ילד הוא שונה וגם כל אמא. המון בהצלחה !!

כל מה שאת צריכה לעשות בהתחלה זה לאהוב ולחבק ולאהוב ולחבק. ובלי קשר שאף פעם לא יזיז לך מה אחרים חושבים. בטח לא זרים. ומה שאת מרגישה ממש נורמלי אבל תוך שבוע מהלידה יעבור לך