אוף, חוששת שעשיתי טעות שהבאתי נני לטפל בבןבן וחזרתי לעבוד... בעלי תומך בי, כסף זו לא הבעיה, רק אני והקושי שלי לא לעבוד ובואו, זה קצת מחרפן לטפל בתינוק 24/7... מה דעתכן? מה אתן עושות? קצת פרטים ייבשים: בןבן בן 4 חודשים, אני מרוויחה פי שלוש מהנני, הנני דיי טובה, לא מושלמת אבל דיי טובה...

לפעמים אנחנו אמהות יותר טובות כשאנחנו יוצאות מהבית וחוזרות אליו אחרי העבודה

למרות שהוא די קטן ואם אין בעיה של כסף הייתי נשארת לפחות עוד כמה חודשים

השפיות יותר חשובה חד משמעית! לדעתי בשביל לטפל בילד טוב ובאהבה צריך לדעת מה נכון לך ולא לשכוח את עצמנו בתור אימהות..

שיר, אני עובדת מהבית 🤣 אני תוהה אם להמשיך לטפל בו, עד גיל שנה ואז לשלוח לגן... העניין הוא שכשהוא יהיה בן שנה, אני רוצה שוב להכנס להריון...

יערה, אז זהו, שחשבתי עד עכשיו שלי אישית יהיה טוב יותר לחזור לעבוד, אבל פתאום הוא בוכה כל יום (איתי בקושי בכה כי ידעתי להבין מה ואיך הוא רוצה), פתאום אני שמה לב שהיא קצת דוחפת לו אקסטרה אוכל, משבשת לו את השינה ואז אני משלמת על זה בלילה... הדברים הקטנים שכ"כ משמעותיים... גם מרגישה פספוס שאני לא זו שמוציאה אותו לטייל, שפתאום הוא גדל ואפשר לעשות איתו יותר...

אהיה כנה בעיני אף אחת לא יכולה לטפל טוב כמו אמא טיפול בתינוק זה קשה מאוד מציש ומעייף אבל הי בשביל זה ילדתי אותו. לטפל בו לדעתי עד גיל שנה עדיף שהאמא תיהיה עם הצינוק אם יש יכולת כזאת. זה עבודת קודש זה יתן לו המון הם גדלים כל כך מהר ואחכ תגעגעי כל כך לזמנים האלה ממליצה בחום להשאר ולנסות להפול הכל חוויתי. זה מתנה עצומה לקשר שלכם

אם אין בעיה של כסף לא רואה סיבה לשים תינוק בגיל כזה במעון . בכלל לא טוב אני נגד עד גיל חצי שנה לפחותתתתת . רק אם באמת כלכלית לא מסתדר וקשה, אז זה משהו אחר. אבל אם כלכלית הכל טוב תשארי ותהני מהילד ושהוא יהנה וירגיש את אהבתך. כי במעון הוא לא יקבל את האהבה הזאת וזה גיל שהם זקוקים לה. אני שמתי את הילד שלי ב9 חודשים, וטוב שכך. כי כרגע לא מענין אותו חיבוקים ונשיקות כמו לפני, אלא רק לשחק לגעת בהכל😁

תודה רחלה

אז ככה שזה ממש ממש חשוב

ילדתי נסיך, הוא בבית עם מטפלת, ואני גם עובדת מהבית... ככה שהוא כן מקבל אהבה ממני גם במהלך היום

🤷‍♀️

אבל חוץ מהאהבה שזה באמת הכי חשוב, מסכימה איתך לגמרי, מה דעתך?

דנה לפי מה שאת אומרת הוא עדיין זקוק לך וגם את לו… אם זה לא עניין כספי הייתי מוותרת על העבודה כרגע ונשארת עם הקטן בבית. אני אישית חזרתי בלית ברירה ל3 פעמים בשבוע אבל היא בידיים של אמא שלי אז אני רגועה יותר, אם הייתה לי אופציה הייתי נשארת איתה כל השבוע. מה שאמרתי בהודעה הראשונה זה כי אני באמת חושבת שאמא בריאה= תינוק בריא ולכן כל אחת צריכה לדעת מה ההרגשה שלה הפנימית🤗

אני חושבת שזה תלוי בך.. עדיף או לא זה עניין מאוד סובייקטיבי. יש אמהות שכשנשארות בבית כל היום לטפל בתינוק מתחרפנות ולא מוצאות את עצמן ומהר מאוד נהפכות לחסרות סבלנות ומרגישות מיואשות. ויש להיפך שאין להן בעיה לטפל בתינוק ועושה להן טוב לדעת שהילד איתן קיבל מה שצריך והיה עם אמא. אני עם הבת שלי כבר שנתיים בבית, לא קל בכלל. והאמת, אם לא ההריון יש מצב שעוד לא הייתי מכניסה אותה לגן, פשוט פתאום אני חסרת סבלנות ומסיימת את היום מותשת. זה שלך בלבד. ואם את איתו במהלך היום גם כשאת עובדת אז יש לזה פלוס מאוד גדול כי בסופו של דבר הוא כן חווה אותך ולהיפך, ואת כן שמה לב שמקבל כל מה שצריך. לפעמים זה יותר קשה לנו מאשר להם, אבל אני חושבת שגם עבור עצמנו אנחנו צריכות להיות קשובות, אם קשה לך מאוד הייתי מורידה את יום העבודה לחצי אולי (אם זה מתאפשר לך) ואז יוצא שאת כן מקבלת את הזמן הזה לעבוד ולצאת מהשגרה הקשה ובו זמנית זה לא כלכך הרבה זמן ואולי ינחם אותך יותר ויקל עלייך

תודה יערה, אבל מצד שני לפעמים אני מרגישה שזה יותר מידי עליי, יותר מידי אינטנסיבי, אולי כי אני לא מחפפת בכלום ושמה אותו לפניי בהכל, עד שזה מביא אותי למצב קריסה... אבל מצד שני, אני כן אוכל להביא מטפלת לכמה שעות שתשמור עליו פעמיים בשבוע נגיד... וכיף לך שיש לך את אמא שלך שמטפלת לך בבייבי ❤️

תודה אורליקי, אני באמת מנסה להבין את עצמי, מה נכון עבורי וכמו שכתבתי, אני מפחדת שעשיתי טעות, אבל בתאכלס לא יודעת אם זו טעות או שככה עדיף באמת... אני רוצה לתת לו את ההכי טוב, וזו האחריות שלי כמו שרחלה כתבה, אני ילדתי אותו ואני צריכה לתת לו, אבל מפחדת להיות אמא מרירה שתקועה בבית, כי אני לא אשקר, לפעמים זה מרגיש לי יותר מידי, נניח אתמול בלילה, ניסיתי 6 פעמים להניח אותו במיטה שלו במשך שעתיים, כשאני חולה ועם כאב בגב מהקפיצות על הכדור... מאוד מתסכל וקשה, אבל זה מצד קיצוני... עושה לי מאוד טוב להיות בעשייה, אני במדינה זרה, עוד לומדת המון, שפה מנטליות וכו' ובאמת נהנת מזה, אבל מצד שני מפחדת להתחרט על החודשים האלה, הוא מתפתח מהר כ"כ כל יום וזה מדהים לצפות ולהיות חלק מזה, את מבינה? אני באמת במשבר פה עם עצמי... אני לא רוצה לקחת החלטה מהירה, אני רוצה לקחת את ההחלטה הנכונה ביותר... שלא נדבר גם על כמה שהיה לנו קשה למצוא נני טובה, עשיתי לה חפיפה של שלושה שבועות...

דנה תקשיבי ללב שלך אלוקים נתן לך אינטואיציה אימהית זה הכי חזק שאפשר אף אחת פה לא תתן לך עצה יותר טובה מהלב♥️

כרגע הנסיך הקטן ישן עליי, לקחתי לה אותו בשביל לקצוץ לו ציפורניים, זה משהו שרק אני עושה לו... כי כבר פצעתי אותו פעמיים בטעות ואם מישהו יפצע אותו, זו רק אני 🤷🏽‍♀️

וואו איזה יפיופי הוא♥️ את אמא מקסימה

תודה רבה אהובה, מעריכה מאוד את כל מה שכתבת ❤️

תראי אני אומר לך תאכלס, יש לי רגעים שאני בתור עקרת בית פשוט מרגישה שאני שוקעת, לבית, לכביסות, לטיפול בילדה. אבל מצד שני אצלי לא הייתה אופציה לצאת לעבוד גם מהחשש ממטפלת מכה וגם כי כולם מסביב הסברו לי (האמהות מבינהן) שאם להן הייתה אפשרות הן היו נשארות. מה שכן למדתי שבכל פעם שאני שוקעת ככה אני צריכה לתת לעצמי יום יומיים ואז לקום ולעשות משהו עבורי. בין אם זה עם הילדה או לבד. הייתי פשוט מבלה כל היום מחוץ לבית (חוץ מהזמן שצריך לבשל צהריים כדי שנאכל אוכל נורמלי). הייתי לוקחת אותה בבוקר לפעילות כזו או אחרת, אם לא לפעילות הייתי מכינה לנו אורחת בוקר שמה בקופסאות הכל והולכת איתה לגינה הציבורית. שתינו יושבות לאכול ואחרי זה הולכות לשחק יחד. אחרי זה הייתי חוזרת איתה לשנצ וכו, הייתי עושה מה שמתחשק לי. אם זה טיפול בבית או פשוט לשבת בפאלפון. כשהייתה קמה הייתי נותנת לה ארוחת צהריים, מארגנת אותה ויוצאת איתה לטיול בקניון, קונה איתה בגדים או פרוזן יוגורט, הולכת איתה לגימבורי, קונות פיצה, הולכות לאיזור של הבאולינג שם יש כל מיני מכונות כאלה של משחקים והיינו ביחד מסתובבות. אם לא קניון הייתי איתה בבית וכשנרדמתי יוצאת עם חברות או עם עצמי לבית קפה גם לבד. לשבת בשקט. אצלך הוא קטני, אני לא יודעת אם הוא מסוג התינוקות שקל לצאת איתם לטיולים ארוכים. אבל אם כן בהחלט תנצלי את זה. אצלי בגלל שהיה לה רפלוקס עד גיל מאוד מאוחר כל יציאה איתה זה היה פרוייקט כי לרוב הייתה בוכה שרוצה ידיים כי עולה לה. תנסי לראות אם זה עובד לך. אולי תביאי מידי פעם את המטפלת בשביל השקט הנפשי שלך וזה יספיק לך. אם את לא שלמה עם ההחלטה לצאת לעבוד אני חושבת שלא כדאי להעלם מזה כי בסופו של דבר כמו שרשמת הזמן הזה לא חוזר והם מתפתחים מהר כלכך. עוד קצת והוא יתחיל יותר לתקשר איתך ולהיות פעיל ואולי זה גם קצת יעשה לך יותר טוב. ושוב, לא חייב הכל או כלום. תנסי אולי שבוע לעבוד שבוע לא, או חצי שבוע כן חצי שבוע לא. מה שעובד לכם לך ולו

אורליקי, תודה רבה על הפירוט ומסכנה קטנה, זה נשמע ככ קשה כל העניין של הריפלוקס... אצלי הוא עדיין ישן המון במהלך היום, כל שעה - שעה וחצי הוא ישן.. אז לצאת להמון זמן נראלי פחות, אבל שעה לפנ ושעה לשם נראלי שזה אפשרי... אם אני אשאר איתו, אני אצטרך למצוא מה אפשר לעשות איתו פה, כי אני בארה"ב ואין לי מושג מה אפשר לעשות... אבל בטוח שיש כל מיני שיעורים ודברים לעשות עם תינוקות, פשוט אני לא יודעת עליהם... אני מפחדת לשקוע, כמו שכתבת, אני יודעת שאם אני אשב יותר מידי זמן בבית זה ידכא אותי, כי אני אוהבת להיות בעשייה, אבל אם אני אמצא לי ולו חוגים ופעילות לכל יום, אולי זה יפתור את העניין... למרות שהוא צרכן שינה לא קטן, אבל בצורה מאוד לא נוחה חחח

ויש לי במרחק הליכה מהבית פארק מהמם ומלא בטבע, שזה ממש נדיר בארה"ב חחחח ושביל הליכה

שווה לנסות :) לפחות כשתנסי תהיי שלמה יותר עם ההחלטה לשים אותו אצל מטפלת

האמת שבעלי אתמול הזכיר לי כמה עדיף להשאר במצב שלנו, מקסימום להוריד אחוזי משרה... כי בתאכלס הוא מכיר אותי, הוא יודע שאני נהנת מהעבודה שלי, שעבדתי קשה מאוד להשיג את הקריירה שלי וגם ככה בתכנון לשים את בןבן בגן בגיל שנה, ככה שזה עוד 8 חודשים... ואז מה? אני שוב אתחיל לחפש עבודה? אני יכולה לשבת בבית, אבל זאת לא אני... ככה, אני גם עובדת במשרת החלומות שלי, גם מהבית ככה שכל היום הוא מקבל ממני נשיקות ואהבה, גם אני מתגעגעת אליו קצת (הרבה!), וגם יש לי בוס סופר נוח... בקיצור, כרגע נשאיר את הדברים כמו שהם, בתינוק הבא אני אדע למשוך את ה"חופשת" לידה עד גיל חצי שנה בערך... ומקווה שאעבוד באותו המקום עם הבוס הנוכחי שלי... עוד דבר, זה גם למצוא את הנני, היא לא תחכה לי, והיא יחסית באמת טובה, היא בגיל מושלם ויש לה בת שנתיים ככה שהיא בעניינים ולא מבוגרת מידי או צעירה מידי... הייתי רוצה יותר זמן איתו, אבל גם חשוב לי להמשיך לעבוד ולהיות בעשייה, להמשיך להיות בתקשורת יומיומית עם החברים לצוות שלי, זה חשוב לי גם לשמור ולשפר את האנגלית שלי... אגב, אני עובדת עד 4, ככה שיש לי 3 שעות איתו אחרי שהיא הולכת, בהם אנחנו עושים טעימות, תנומה קצרה, הרבה פוצקי מוצקי, אמבטיה, והוא נכנס לישון ב7 בערב... ושוב, אנלא יודעת אם זה נכון או לא... 🤷🏽‍♀️😅