רוצה שבעלי ואמא שלי יהיו איתי בלידה.. בעלי ממש מראה שהוא לא רוצה שאמא שלי תבוא בטענה שזה משהו של שנינו לבד והוא לא ירגיש בנוח להיות מי שהוא מול אמא שלי בזמן כזה מלחיץ.. אני עדיין לא יודעת בוודאות מה תהיה ההרגשה ואם באמת אצטרך שאמא שלי תהיה.. אבל אני רוצה שזה ישאר כאופציה למישהי יש רעיון איך להסביר לו את זה?

אני יכולה לשתף אותך במשהו? טרם ילדתי אבל אני ממש לא מעוניינת באף אחד אחר חוץ מבעלי. לא כי זה ״שלנו״ אלא גי אמהות נוטות להיות אובר פרוטקטינג וזה רק יכול להלחיץ אותך יותר במקום להרגיע אותך. גיליתי את זה בחתונה שלי שאמא שלי במקום להרגיע אותי רק הלחיצה אותי יותר כי דאגה לי. גם בת דודה שלי אמרה לי שהיא מתחרטת שאמא שלה הייתה איתה סידר לידה כי השגתה עליה המון לחצים. נקודה למחשבה.

אחרי הלידה שלי אמרתי לאמא שלי שלידה הבאה היא מחכה בחוץ🤣🤣🤣 היא יצאה משם עם טראומות יותר ממני🤣🤣🤣

אבל מצד שני אמרתי את זה גם לבעלי

🤣

ברור שזה של שניכם!! אני אפילומלא רציתי שאמא שלי תהיה שם, רק בעלי. זה שלנו, זה רגע אינטימי, מרגש, מחבר. הוא צודק לגמרי ואין מה לנסות לשכנע אותו.

ממש מבינה את בעלך למען האמת, זה רגע מאוד מלחיץ ובכללי ממליצה לך כמה שפחות ״קהל״ את גם ככה מוקפת וכואבת אז רצוי שהדינמיקה בחדר לידה תהיה חיובית ורגועה ככל הניתן, ואם בעלך יתפקד פחות טוב ליד אמא שלך אז עדיף שלא. אם את בכל זאת ממש רוצה אז פשוט תסבירי לבעלך מכל הלב את הסיבות שלך, אם היא מרגיעה/נותנת בטחון/סתם עניין של כבוד פשוט תגידי לו שזה חשוב לך ושינסה לבוא לקראתך. בסוף את היולדת והכי חשוב שיהיה לך נעים ונוח, עם כל הכבוד לו.

אצלי זה היה הפוך בעלי כמעט התעלף שם מזל שאמא שלי הייתה כי בעלי לא היה מסוגל להשאר בחדר

איך ההתנהלות שלך עם אמא שלך ? את מרגישה בטוחה בסביבתה? רגועה? היא עוזרת לך להפיג מתחים? אני חושבת שאם היא כן עוזרת לך ותורמת לך אז למה לא בעצם? אני מבינה את הקטע הזה שזה שלכם אבל אם את מרגישה שאת זקוקה לאמא שלך אז תכניסי אותה לחדר הלידה יכולה לומר לך שאני לא יודעת מה הייתי עושה אם אמא שלי לא הייתה איתי בפנים

אני לידה ראשונה מממש צרחתי שאני רוצה את אמא שלי והיא הגיעה כמה דקות לפני שהבת שלי יצאה.. וזה היה מאוד נכון היא נתנה לי כוחות שלא ידעתי שיש בי.. בזכותה הצלחתי ללחוץ את הלחיצות האחורונות.. מצד שני עכשיו אני בהריון שני והיא הייתה איתי בבית חולים כי היה לי צירים מוקדמים ושיגעה לי תשכל... אז אמרתי לבעלי שבעזרת ה כשאני אצטרך ללדת שלא יגיד לאמא שלי ישר אלא רק כשמכניסים אותי לחדר לידה לפחות עם פתיחה 8 ככה שהיא תגיע בדיוק בזמן ושלא תהיה איתהו לפני

הריון ראשון ולא יכולה לדמיין לידה בלי אמא שלי ליידי 🙈 יכול להיות שזה ישתנה אחריי הלידה הראשונה אבל כרגע התכנון הוא שבעלי ואמא שלי יהיו לצדי בעזרת השם 🙏🏻

אמא זה חובה!!!! עם כל הכבוד לבעל… כמובן שתלוי בחיבור ואם אמא מלחיצה זה משהו אחר, אבל ההכוונה, הניסיון, הרוגע, הצורך באמא ברגעים הלא פשוטים ברוך השם זה הכי מושלם ששניהם שם

אני נגיד לא רואה את עצמי יולדת בלי אמא שלי בחייםםםםםםם היא החברה הכי טובה שלייי בלעדיה ובלי בעלי לא מתחילה ללחוץ אפילו… אבל זה שלך כל אחד וההרגשה שלו💙

ועם כל הכבוד לו הוא לא המרכז, אם זה משמעותי לך זה מה שחשוב

את צריכה לתאם ציפיות עם בעלך ולחשוב עם עצמך מה נחוץ לך ועל מה את יכולה לוותר. אני אישית לא ראיתי חשיבות יתרה שאמא שלי תהיה נוכחת ובפועל היא השרתה עלי כזה רוגע והרגשתי שהיא מבינה מה אני עוברת וממש עזרה לי לעומת בעלי מסכן שלא יכל לראות אותי כאובה ומהלחץ וההתרגשות הלך כל שניה לחרבן... את מכירה את עצמך, את בעלך ואת אמא שלך. תחשבי מה את רוצה וצריכה

אני חייבת את אמא שלי בלידות. עצם זה שהיא נמצאת זה כבר מרגיע אותי.. בעלי לא אסרטיבי במיוחד, והיא מאוד... אז אם צריך לדבר עם האחיות או משהו אז היא ישר תדאג לזה. לא לכל אחת זה מתאים, כל אחת ומה שטוב לה, אבל בעלך, עם כל הכבוד, לא ממש חלק מהלידה בפועל.... את זו שיולדת, ולכן את זו שצריכה לחשוב עם עצמך מה ירגיע אותך ויעזור לך והוא יצטרך להתמודד עם הבחירה שלך. אני הכי משתפת את בעלי בהריון ובלידה וממש חשוב לי שיהיה עם הילדים והכל. אבל אם הייתי צריכה לבחור את מי לקחת לחדר לידה, נראה לי שהייתי בוחרת באמא. בהצלחה.

אני לא אוהבת את התגובות האלה שלבעל אין דעה והוא לא חלק פעיל בלידה. זה הילד שלו בדיוק כמו שלך. זה שאת זו שסובלת זה נכון, אבל יש לו זכות דעה והצבעה מלאה בכל מה שקשור ללידה. והוא יכול לבקש ממנה מה שהוא רוצה.

יש לי עוד להוסיף.. לכי תדעי איך בעלך יגיב לזה שאת ככ סובלת והוא לא יכול לעשות כלום.. עדיף שאמא גם תהיה לדעתי.. בעלי ממש היה חסר אונים נכנס לסטרס מטורף כמעט התעלף

נתתי לבעלי להיות בכל הצירים והפתיחה וזה שהגיעה פתיחה מלאה קראתי לאמאשלי היא גרה קרוב והיא היתה איתי בלידה עצמה ובעלי בחוץ אין כמו אמא

אני ב-100% עם בר בעלי יותר תמך מכל דולה או אמא שתהיה. זה משהו שלנו. מקרב בצורה אחרת...

אם אמא שלך היא בן אדם מלחיץ אז באמת אולי עדיף שלא אבל למשל אמא שלי בן אדם מאוד רגוע ומרגיע ונותנת המון כוחות ואני מאוד ארצה שהיא תיהיה בלידה שלי

וזה גם צריך להיות החלטה שלך כי בסופו של דבר את חווה את כל הכאבים והלחצים וההורמונים ואת צריכה להיות בסביבה תומכת תסבירי את זה לבעלך ביפה

בר, אני מזה סקרנית.. ילדת כבר?

טרם ילדתי ועדיין בעלי חלק בלתי נפרד מהלידה הזאת. אני מסכימה שאני זו שיכאב לה, אני זו שארצה למות, טני זו שתינוק יפרוץ לה מהגוף בכאב וייסורים - ועדיין. זה גם הילד של בעלי. והלידה היא לא רק שלי היא גם שלו.

🧡 שיהיה לשניכם רק טוב! ושתהיה בע"ה לידה קלה.. 🧡

זה מאוד תלוי באמא עצמה, באופי שלה, יש לי חברה שאמרה שאחרי הלידה הראשונה שלה עם אמא שלה, היא לא מכניסה אותה יותר חחח אבל אני יכולה לומר לך שאמא שלי היא מושלמת בלידות, מרגיעה בטירוף! ומשרה אווירה טובה וכיפית ורגועה שזה הכי חשוב לי

מסכימה עם בר, הוא האבא ולכן יש לו זכות מלאה להיות נוכח בלידה. לגבי האמא זו ההחלטה ששניכם תצטרכו לקבל יחדיו במשותף אבל לא חושבת שנכון להגיד שכיוון שאת יולדת זו החלטה שלך רק…

לא ממעיטה ברגשות שלו, בחששות שלו, זה באמת חוויה מאוד טעונה. בטח שיש לו העדפות. אבל בניגוד לאחרות פה אני חושבת שההחלטה היא 100 אחוז של היולדת. איך להסביר לו את זה? שהתחושות שלו חשובות אבל אין להן השפעה ישירה על הלידה כמו התחושות של היולדת. כמה שאת מרגישה בטוחה/רגועה/לחוצה/מפוחדת תהיה לזה השפעה ישירה על התקדמות הלידה, על הקלות של ועל הבטיחות שלה. נכון שהילד הוא של האבא, החינוך, הגידול, הבחירות על העתיד שלו, אבל כל מה שקשור בלידה זה רק האמא, ברמה שאם האמא לא רוצה שבעלה יהיה שם בכלל אז כדאי שהוא לא יהיה. ואם היא צריכה אותו הוא צריך לעשות מאמץ להיות שם גם אם מעדיף שלא.

להגיד לו בצורה פשוטה שגם הוא עצמו וגם את לא יודעים איך יהיה ומה יהיה ואם חלילה הוא לא מתפקד או נכנס להלם תמיד טוב שיש איתך אדם קרוב נוסף שיתמוך… זה בהנחה שאמא שלך באמת תרגיע אותך ולא תלחיץ יותר ממה שכבר יהיה לחוץ… יש אמהות שפשוט לא בנויות לזה ועדיף מראש להימנע מלהכניס אותך לחדר לידה כי הן עושות יותר רע מטוב בקטע הנפשי

בחיים לא הייתי מוותרת על אימוש שלי

חחחח אני רואה שכולן עוברות את הפאק הזה איתם כשהייתי בטרימסטר שני בערך בעלי תפס פוזה שזה ״או אני או אמא שלך״ אמרתי לו נשמה תנאים לא תעשה איתי, שתיכם תהיו ואם תלך אתה זה שתפסיד לא אף אחד אחר. היום אני שבוע 37 והוא אחרת לגמרי, הכי מחכה ללידה וכבר אומר לי איזה צד הוא איזה צד אמא זה פאק במערכת שצומח להם ונעלם מהר עד הלידה אל תדאגי.

אני הולכת ללדת תמיד עם בעלי ואחותי ושרק אחרי שהילד בידיים שלי מתקשרת להגיד לה שילדתי🤭

ש

בר הלידה היא רק שלך הילד הוא שלו ושלך אבל הלידה והכאבים ולחיצות זה רק את עוברת אז כן זה החלטה שלה אם אמא שלה תהיה ולבעל אין שום זכות להגיד לה לא

שהוא לא ירגיש נוח? סליחה אבל את אמורה להרגיש בנוח לא הוא עם כל הכבוד.

אני יכולה להגיד לך שבעלי גם אמר לי לא צריך הכי כייף אני ואת לבד.. אמרתי אין סיכוי בתכלס הלידה הייתה מהירה ואמא שלי לא הספיקה לבוא ובעלי מסכן הייה חסר אונים והטא כבר התקשר לאמא שלי מהלחץ צועק לה איפה את כבר הראש בחוץ😂 אבל בתכלס את צריכה שיהייה איתך מי שאת מרגישה איתו בנח שלא יעצבן ושתרגישי חופשיה לסבול ליידו בהצלחה❤️💖

אני יכולה להגיד לך שאני אתמול ילדתיי ובהתחלה תמיד רציתי את אמא שלי ובעלי ובשעת צירים החלטתי שאני רוצה רק את בעליי וזה היה הבחירה הנכונה עבורי כי זה משהו של שתיכם וזה החוויה הכי יפה שתוכלו לחוות

בנות השאלה היא לא אם להזמין את אמא או לא. אנונימית מבקשת להשאיר את זה כאופציה שואלת איך להסביר את זה לבעלה

שבסופו של דבר זה הלידה שלה ואם היא צריכה תתמיכה של אמא שלה אז אמא שלה גם תיכנס איתה בסופו של דבר היא יולדת ומי שנותן לה תכוחות שיכנס איתה זו דעתיי וזה מה שעשיתי

לדעתי אל תתווכחי איתו. תסבירי לאמא שלך בעדינות שכן תרצי שהיא תבוא אבל נגיד שתחכה בחוץ ותגידי ככה גם לבעלך שאת רוצה את הקירבה של אמא שלך ואם זה יפריע לו אז שהיא תחכה בחוץ ואז בלידה עצמה כבר תראי מה תצתרכי ותרגישי ואני בטוחה שאם בעלך יראה אותך בלידה ממש צריכה את אמא שלך הוא ימחול על כבודו וייתן לה להיכנס. לא כל אחת מסוגלת שאמא שלה תהיה אתה בלידה אצלי אישית אם בעלי היה יכול הוא היה מחכה בחוץ אבל אני מכריחה אותו להישאר בפנים כמובן מאחורי הוילון בלידה עצמה. כי הוא לא מסוגל לראות אותי סובלת ואין לו איך לעזור. עכשיו לדבר על זה ולהתווכח נשמע לי מיותר חכי לרגע האמת ותראי מה את רוצה וצריכה ובטוחה שבעלך יבין אותך.

אני לא מבינה אותכם מזה לא רוצה תהיי אסרטיבית אסרטיבית הכאבים שלי המקום שלי שאני הכי םגיעה וואלה באלי את אמא שלי ככה תגידי מזה השטויות האלה לא נח כן נח לידה זה שלך בלבד ואת המחליטה הבלעדית

אין מצב שבעולםםםם שאמא שלי לא תהיה איתי בלידה…צריכה את שניהם איתי לא מבינה איך אפשר לבקש דבר כזה ..אישה צריכה גם את בעלה וגם את אמא שלה ברגע כזה

בלידה הראשונה אמא שלי הגיעה מיד אחריי, היא באמת עזרה לי ורק עצם זה שהיא איתי הרגשתי ביטחון ושאני יכולה הכלל אמא שלי זה המתנה שלי הרבה לפני בעלי והילדים שלי אם אמא שלי לא ליידי בכל פניה שאלך בחיים אני חושבת שלא אתמודד, אני עצמאית בהכל אבל אמא זו אמא , ואין לי ספק שהיא רק תורמת איפה שלא תהיה

וחוץ מזה , הלידה היא שלך זה הכאב שלך ורק את מחליטה מי באמת יהיה איתך, בלידות הבאות תדאגו שזה יהיה יותר ״אישי״ בינתיים אני לא חושבת שיש סיבה אחת שאם את תצטרכי אותה לידך היא לא תהיה שם בגלל שבעלך לא רצה שהיא תהיה, תאמיני לי בלידה לא הכרתי את הגוף שלי, בזמן שבעלי הלך עם האחות והתינוק לעשות בדיקות אמא שלי ניקתה אותי והאכילה אותי ועודדה אותי ואמרה לי כמה שאני פייטרית, בסוף תצטערי על זה!! אמא היא חברה מס 1 לפני כל העולם , גם לפני הבן זוג אם צריך, וזאת דעתי בעניין