מרגישה שאני עומדת לקרוס כל פיגוע גורם לי ליןתר ויותר חרדות. מסתכלת על הילדים שלי ושונאת את עצמי שהבאתי אותם לעולם ששונא אותם עוד לפני שבכלל למדו לדבר. הם יהודים, אז העולם פשוט חושב שמגיע להם למות. כל הזמן חושבת על הגרוע מכל. מםחדת לריב עם בעלי מהחשש שנוא פשוט לא יחזור הביתה. מפחדת לצאת מהבית. מפחדת לשלוח את הב שלי לגן. מתפללת למות רק כדי לגרום לחרדות האלה להעלם. אני מבינה שאני נשמעת הזויה. אבל פשוט לא מסוגלת להרגע. לא רואה איך אני מצליחה להרגיע את עצמי. מרגישה שזה סוף העולם. כל כך מפחדת לחזור לתקוםת האינדיפאדה השניה. אני פשוט לא אצליח לעבור את זה שוב נפשית. מה לעשות?? בשבוע האחרון אני כבר לא מצליחה לתפקד כאמא מרוב חרדות

את צודקת אני מבינה אותך גם אני…

וואי גם אני ממש מפחדת

זה לא בושה לפחד ולהיות בחרדות. את כן צריכה לטפל בזה. את לא יכולה לחיות ככה באופן תמידי. ממליצה לך לדבר עם מישהו מקצועי

שולחת לך חיבוק יקירה, מפחיד אין ספק אבל אמונה וביטחון בה׳ יתברך!!! אסור לנו להישבר בגלל האפסים האלו!!!!

אין ספק שיש המון דברים בחיים שהם מפחידים ולא נעימים והאהבה שלנו לילדים שלנו כל כך גדולה שאנחנו לא מסוגלות בכלל לחשוב על כך שיקרה להם משהו. אבל אנחנו לא יכולות לתת לפחד לנהל לנו את החיים! אחרת אנחנו נותנות לרע לנצח. אני יודעת שזה מאוד קשה לחשוב על דברים אחרים כשמה שאת רואה בחדשות זה בעיקר דברים כאלה, אבל תנסי קצת להרפות מהחדשות, תנסי לראות פעם פעמיים בחודש. אני תמיד אומרת שהיו צריכים לקרוא לזה חדשות רעות ולא סתם חדשות. יש הרבה טוב בעולם, אנחנו פשוט צריכות לדעת למשוך אלינו את הטוב. אני כל בוקר קמה ואומרת לעצמי חמש דברים טובים בחיים שלי שאני מודה עליהם. זה התחיל מהדכאון שעברתי אחרי לידה וגיליתי שזה מאוד עוזר ליצור חשיבה חיובית. אני מסכימה עם אור אם את מרגישה שזה משתלט לך על החיים תפני לבעל מקצוע, אל תזניחי כי זה לא חיים ככה. שולחת המון חיבוקים ואהבה יש עוד הרבה טוב בעולם אני מבטיחה

מבינה אותך...את לא לבד

תודה לכולכן! מקווה שאצליח להתמקד בדברים הטובים בחיים שלי ולא אתן לפחד להשתלט עליי. כי זו המטרה שלהם. ואני לא רוצה לתת להם לנצח :(

חיים את ממש לא הזויה המציאות הזו שאנו חיים בה הזויה גם אני לפעמים מסתכלת על בעלי ואומרת הלואי שיחזור היום הביתה ולא רוצה בכלל להכנס לחרדות שיש לגבי הילדהואמא ואבא והאחים הקטנים שלי.. זה לא נגמר.. פעם זה פיגוע ופעם זה קורונה ואין לזה סוף.. חוץ מהאמונה בה׳ שהוא משגיח בהשגחה פרטית אי אפשר להתגבר על זה בשכל.. רק באמונה