רוצה לדבר איתכן הבת שלי בת 8 חודשים תמיד רציתי צמודים ואני מתבאסת ממש שבתוך תוכי אין לי כוחות היא לא במסגרת אני איתה בבית אבל זה לא קל בכלל ולא כמו שחשבתי אנחנו משלמים שכירות ומשכנתא בנוסף לחיובים והוצאות שוטפות. ואני סטודנטית נשאר לי עוד שנה וחצי בערך לימודים מאוד תובעניים אין לי מושג איך שרדתי עד עכשיו. מנסיון חיים שלכן מה כדאי מה חשוב מרווח קטן שיגדלו ביחד הכל עובר? תנוחי אחרכך או לחכות שנתיים שלוש בין ילד לילד בעזרת השם?

אני עם שלושה ילדים המרווח בין כל אחד הוא בערך 2 וקצת .. הגדולה בת 5, הבן בן 3 והקטנה בת חצי שנה.. זה לא קל ופשוט בכלל.. ואני לא לומדת..כרגע איתם בבית ואמורה לחזור לעבודה חודש הבא.. לא יודעת איך זה עם צמודים..אבל מתארת לעצמי שזה יותר קשה לפחות עד שהם יהיו עצמיים.. אצלי המרווחים הם של שנתיים וקצת והם גדלים ממש יפה אחד עם השני .. ככה שתעשי מה שנוח לך, אבל אישית אני לא כל כך רואה שוני בין צמודים ממש לבין הבדל של שנתיים וקצת בינהם.. ככה שאם את באמצע הלימודים ועבודה וכל מיני לא הייתי מקשה על עצמי עוד יותר רק בשביל שיהיו צמודים.. עדיף להביא את הילדים בנחת..שיהיה לך זמן וכוח וסבלנות לכולם ולא העיקר שיהיו צמודים.. זו דעתי בכל אופן..🤷‍♀️

אם נשאר לך ללימודים שנה וחצי את יכולה לתכנן להכנס להריון ככה שתלדי קצת אחרי שתסיימי את הלימודים, הגדולה תהיה בת שנתיים וחצי בערך וזה הפרש לא כזה גדול. אין סיבה לעשות צמודים בכח על חשבון הנפש שלך והלימודים שלך שאני מאמינה שחשובים לך

גם אם תיכנסי להריון כשהיא תהיה בת שנה וחודשיים זה עדיין ייקרא צמודים לדעתי צמודים בהפרש של פחות מ-1.9 זו התאבדות, זה קשה ברמה שלא תתואר... גם בלי לימודים. הפרש אידיאלי לדעתי האישית בין שנתיים ומשהו לשלוש.

תודה בנות עזרתן לי וואלה אולי באמת לא נורא הפרש של 2-3 חשוב הרבה יותר הבריאות הפיזית ונפשית שלי... תגידו עם ילדה אחת אני מרגישה קושי מה קורה כשבאים עוד ילדים איך עושים את זה?? כלכך שונה לדבר באויר תמיד אמרתי אני יביא אחד אחריי השני אבל זה קשה לגדל וואו! והיום אנחנו פשוט עושות הכל!! גם מגדלות גם מכלכלות מתפתחות לומדות רוצות זמן לעצמנו... זה פשוט מטורף וגם התקלים עם הבעל לא מה שהיו זה יותר מעצבן כי זה החיים האמיתיים... לפעמים אני אימרת זה עם ילדה אחת מה קורה עם כמה חחח אשמח שתשתפו

בלי בעל שותף אל תחשבי על זה בכלל חחחח השנה הראשונה ממש קשה

איפה בעלי ישן יותר טוב משישן לפני בחיי אני עושה הכל ממש מתפנק האמת שגם אני עושה בעצמי ולא יודעת לבקש וגם כשמבקשת בסוף עושה בעצמי😇

לדעתי זה נורא, הוא יתרגל לזה ואז באמת יהיה לך קשה. ושלא תביני, אני בעד לפנק והכל, פשוט פעם אני ופעם הוא ואנחנו שותפים שווים. לא פלא שאין לך כוחות. הוא מאכיל את הילדים? אני עושה כביסות הוא עושה כלים? אני מקלחת את הילדים ככה ביחד ואז נכנסים לישון גם יחד

ולקום בלילה הוא גם קם חחח עם הגדול לא הערתי כי הנקתי, אלא אם היה איזה לילה שיניים מהגהנום או לילה גזים קשה עם הקטנה... נו... אני קמה אליה הוא קם אליו 😅

וכמובן שהוא מפרגן לי בשבתות כשאני קמה בלילות

מבחינת בית כן עושה הכל שוטף כביסות כלים קניות רק הוא עושה אם הילדה פחות כי אני מניקה והיא גם רוצה רק אותי... כשאני בלימודים הוא שומר עלייה עושה איתה הכל 100% מקלחות מפחד אני מבינה אבל לתת בקבוק שאוב להחליף בגדים טיטול לשחק וכו עושה באהבה באמת... אבל ביום יום כל יום אני איתה מהבוקר עד מקלחות הרדמה קמה בלילה וכו גם אם אני רוצה השכבה ולקום בלילה היא לא רוצה אפאחד רק אותי זה קשה אבל אני מחבקת את זה ומנזה להנות מזה כי יודעת שזה עובר בציק בלי להרגיש הוא ישן הולך לעבודה עובד חוזר מהעבודה מתקלח נח קם עושה את העיסוקים שלו ושוב הולך לישון וכו כשיש לי מבחנים אני לומדת בלילה כשהיא ישנה

נשמע שהוא כן ממש פעיל רק מבחינת הילדה - דעתי האישית שכדאי לשחרר אותה קצת גם לקשר טוב איתו, הוא לא פחות אבא שלה... גם את בהתחלה מעדיפה לכאורה אותך זה ממש חשוב לקשר איתו שגם הוא ישחק איתה יהיה איתה וכאלה...

כן הוא פעיל האמת פתאום הבנתי את זה יותר שסיפרתי לך כאן... תודה הריון שלישי יש לך לב טוב ♡