**פוסט פריקה**- אני שלושה שבועות לאחר לידה.. עברה קצת טראומטית.. נניח בצד את הכאבים.. הגעתי לבית חולים עם ירידת מים, יחד עם בדיקת הפתיחה המפורסמת זה ״בירך״ אותי בזיהום שגרם לי להעלות חום ולהאטת דופק העוברית, לצד פיטוצין שנתנו לי שגרמו לצירי תופת… שעה וחצי של לחיצות והתינוקת לא יוצאת.. עד שיצאה יחד עם העיניים שלי- 8 דקות של דממה.. אין בכי.. רופאים נכנסים ויוצאים והזמן עצר מלכת יחד עם הלב שלי. עד שסוף סוף שמעתי את הבכי המיוחל. אחרי שזה קרה ושמו אותה עליי- לא הרגשתי כלום. שום תחושת אושר. שום אהבה בלתי מוסברת. פשוט לא קרה לי שום דבר בפנים.. רק רצון לבכות ופחד ממנה. עכשיו אני בבית עם הנסיכה ואני מתאהבת בה כל יום יותר- אבל הדכדוך לא מרפה. לא מפסיקה לבכות וכל פעם שאני במקלחת אני בוכה ולא מפסיקה להגיד לעצמי שאני אמא גרועה. אמא נוראית. אני לא ראויה לה. איזו מין אמט לא מתאהבת בילד שלה ישר? מרגישה שאני לא חמה מספיק ולא טובה מספיק. איך מתמודדים עם זה? איפה האושר שמדברים עליו כל כך הרבה?

להתאהב מיידית במשהו שלא פגשת מעולם זה לא מובן מאליו , זה נורמלי לחלוטין להתאהב בה עם הזמן ולהכיר אותה. תנסי להרפות מרגשות אשם אלו ותתמקדי באהבה שלך כרגע אתן יחד לומדות אחת את השנייה ואין בזה שום דבר פסול

יקרה, קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק! אל תרגישי עוף מוזר, זה לגיטימי להרגיש ככה. עברת חוויה עצומה וכן גם מצלקת. הכל פתאום שונה לחלוטין וסובב סביב היצור הקטן, הרגשות שלך לגיטימיים. אני מציעה לך לדבר עם איש מקצוע זה יעשה לך טוב. תנצלי את הימים הקרובים ומזג האוויר המדהים לצאת מהבית עם הבייבי אולי זה יעשה לך טוב… אין לי ספק שאת אמא מדהימה, ותזכרי שלא לומדים איך להיות הורים לאט לאט את תצברי ביטחון.

עברת טראומה מטורפת!!! ברור שתרגישי ככה את אמא מדהימה וטובה שצריכה לעבד את החוויה המאוד קשה שעברת את יכולה ללכת לטיפול אני ילדתי בקיסרי והוא לא בכה 5 שניות והייתי בלחץ היסטרי אז 8 דקות זה גהינום ויש הרבה שלא מתאהבים ישר גם לי לקח יום עד שהבנתי מה הקשר בינינו ועוד ימים רבים של הלם ותחושה של מה עושים איתו!? חשוב שתביני שכל מה שאת מרגישה לגיטימי ויש עוד נשים שמרגישות ככה