מה אתן עושות בימים של דאון, חוסר חשק, חוסר עשייה....? אני שבוע 32. לא ממש יכולה להרשות לעצמי להיות במצב כזה כי יש לי מלא על הראש ממש מדכא לא להספיק כלום ולהתבטט כל היום :/

סיפור חיי בלי כוחות כבר מעכשיו 27 יום ככה יום ככה זורמים כמה שניתן שלא יהיו לך יסורי מצפון זה הכי טבעי להרגיש ככה אני נכנסת להתקלח זה תמיד עוזר להתעורר על עצמך

רק שזה ככה רוב השבוע ואנחנו כבר ביום חמישי אני גם עובדת גם סטודנטית גם פסח בדרך... בא לי לבכות מרוב עומס

ןואו אני ככ מזדהה! איזה מעודד לדעת שזה לא רק אני... אני פשוט מכריחה את עצמי בכח לעשות משימה אחת לפחות... ממש בכוח. אבל זה ממש מבאס להיות בלי אנרגיה

גם הורדתי מלא דברים מהרשימה כי מבינה שפשוט אין לי כוחות

קשה.. שולחת חיבוק מרחוק לי עוזרת מוזיקה :)

וואי גם לי יש ימים כאלה, שבוע 34. קמה בלי מצב רוח, בוכה, בלי חשק לעשות כלום. ורק חושבת מה יש לי לעשות נכנסת ליותר לחץ ודיכאון. מה אני עושה? כלום, נותנת לעצמי את המנוחה, לפעמים מדברת עם בעלי והוא מנסה קצת לשמח אותי. תמיד מנסה לזכור שמחר יום חדש (בתקווה שאקום על צד ימין 🤨).

מזדהה עם כל מילה!!! בימים של דאון לתת לעצמך את הזמן של השקט הזה.. אפילו שעה אני שבוע 28 והשבוע עברנו דירה וכל יום אחרי העבודה הייתי חייבת לארוז ולארגן את כל הדברים. ואחכ ללכת לדירה ולנקות אותה 🥵 היום החלטתי שאני לא עושה כלום. פשוט כלום!! וזה בסדר, הגוף לא עומד בעומס ופסח על הראש...!!!! אלוהים ישמור ויתן לנו כח