בנות יש לי ממש יסורי מצפון מרגישה ממש לא טוב עם עצמי.. התנהגתי ממש מסריח לבעלי היום בבוקר וזו כבר פעם שנייה השבוע שאני מוציאה עליו עצבים בלי שמגיע לו הבאתי אותו לרמה כזאת נוראית של עצבים שהוא אשכרה הרביץ לקיר מתסכול והתחיל לבכות :( מרגישה מזעזע פשוט מזעזע שהבאתי אותו למצב הזה. לא מגיע לו ההתנהגות הזאת מרגישה שאני לא מצליחה להשתלט על העצבים שלי אני עובדת 6 משמרות בשבוע ויש לי מלא לחצים של ההריון אני כל הזמן בסטרס ואני עייפה כל הזמן וזה יצא עליו השבוע ומאז דיברנו וביקשתי סליחה ונרגענו אבל הוא ממש עצוב לא יודעת מה לעשות ואיך לכפר על ההתנהגות שלי. לא מצליחה לשלוט בסטרס וההורמונים ולהתנהג נורמלי. ממש כועסת על עצמי
💬16 תגובות

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2022 בשעה 17:59
להיות בהריון זה לא קל, יש מצבי רוח ויש עצבים והרבה פעמים אין שליטה על ההתנהגות את צריכה להגיד לו את זה שינסה להכיל ולקחת בפרופורציות ולהיות שם בשבילך ופחות לקחת ללב. אל תחמירי כל כך עם עצמך❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2022 בשעה 18:01
אל תחמירי עם עצמך כל כך ❤️ לכולנו יש ימים.. בטוחה שגם לו התנצלת, לקחת אחריות וזהו… תלמדו להיות שם אחד בשביל השנייה ולא אחד נגד השנייה במקום להוציא תסכול ועצבים תנסי לפרוק ולבטא את התחושות שיש לך וזה יקל על שניכם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2022 בשעה 18:15
לא מסכימה עם אנונימי בכלל אני לא חושבת שהוא צריך לספוג את זה. לפי התיאור שלך והדיבור כנראה שזו תגובה חריגה אצלו וכנראה שקצת הגזמת אל תכעסי על עצמך זה לא יעזור עכשיו פשוט תעשי **הכל** כדי שזה לא יחזור על עצמו. גם אם זה אומר טיפול זוגי/ אישי. אני לא יודעת מה עשית אבל הריון והורמונים זה לא תירוץ ללא לכבד את מי שעומד מולך או לא להתחשב וכו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2022 בשעה 18:44
את יכולה להפתיע אותו במשהו קטן שידע שזה משהו שמטריד גם אותך. תפתיעי אותו עם משהו שהוא אוהב ופתק של ״ תודה שאתה כזה מדהים ומכיל את האישה המשוגעת וההורמנלית שלך, זה לא מובן מאליו ורק רןצה לאמר כמה אני מעריכה ואהבת״ ובנוסף תסכמו שעניינים מתחילים להתלהט יש לכם מילת קוד שאם מישהו אומר אותה אתם מפסיקים מיד ולוקחים רגע פסק זמן

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מה שאני אכתוב כנראה יעצבן נשים אבל אני אומרת מראש אין פה שום דבר נגד הילדה שלי! היא אהבת חיי והכל בשבילי אז ככה מאז שהילדה נולדה היחסים שלי ושל בעלי(גם יחסי מין) התדרדרו, כן יש אהבה והכל אבל לא כמו לפני ההריון. אפילו יחסי מין לא עשינו כבר כמה חודשים (והילדה בת 7 חודשים כבר) לבעלי אין דיכאון אחרי הלידה ואין בעיה נפשית. נגיד היום בעלי היה עם הילדה בחדר שלנו ,הוא שיחק איתה גרם לה לצחוק , חיבוקים נשיקות וכו אז נכנסתי אחרי שסיימתי כמה דברים ושאלתי סתם בציניות ״אפשר גם להצטרף? אני גם אשמח לנשיקות״ מה הוא עונה לי? ״לא. רק לבת שלי מגיע , את כלב, קיר, אוויר לא מגיע לך כלום״ והמשיך לשחק עם הילדה האמת שממש נפגעתי וכמעט בכיתי בגלל זה. מאז הילדה נולדה כל התשומת לב שלו מופנת אליה אני לא מקנאה בה באמת, אני שמחה שהןא איתה כי זה היה הפחד שלי והוא אבא טוב לילדה שלנו. אבל מצד שאני איפה זה שם אותי? אני מרגישה שהוא חסר לי האהבה שלו חסרה האינטימיות שלנו והרגעים שלנו יחד הוא מתייחס אליי ..בואו נגיד לא נעים דיבור מסריח, העלבות, הוא כל הזמן דורש ואני? אני ככ מפחדת אבל מצד שני אני ככ זקוקה לחום ולאהבה של בעלי של הבן אדם שהתחתנתי איתו. בראש שלי זה עדיין אותו גבר שהכרתי בפעם הראשונה אבל אני יודעת שזה גם לא. אני רואה איך הוא עם הילדה ואני מקנאה ביחסים שלהם כי היחסים שלנו הם ההפך הגמור. אני כבר מפחדת לדבר איתו, לא יודעת כבר מה להגיד או להציע טיפול זוגי כי אני יודעת שהוא חושב שזה חרטא
💬52 תגובות👍1 לייקים