אני אמא לשני מתוקים אחד בן עוד מעט שנתיים וחצי ואחד בן חודשיים. כמה שמנסה לשלב בינהם זה קשה אבל עדיין היה ניסבל. בזמן האחרון הגדול ממש בודק גבולות וזה פשוט מחרפן. איך שניגשת לקטן אם בוכה טגם לא ישר ניגשת כדי שלא יתעצבן וירגיש ננטש הוא בוכה וצורח היום זרק נעל על הקטן, נתן לי סטירה, אחרי שהסברתי לו שמלטפים ולא מרביצים נתן לי עוד אחת נתן לקטן סטירה בראש ואני פשוט איבדתי את זה צעקתי עליו ואני לא אוהבת להגיע למצב הזה. הלוואי ולא הייתי. אני ממש צריכה עצה טובה בנות איך גורמים לו להפסיק לעשות דברים כאלה, אני הכי מנסה לעטוף אותו מבינה שגם לו קשה מאוד עם השינוי בבית אבל הוא שולט בי כל דבר יודע שיבכה ויקבל וזה ממש קשה לי. אני באמת רוצה מצד אחד לחנך אותו מצד שני גם לא להיות טובה איתו ושיבין שלא עושים דברים כאלה.

קלאסי בדיקת גבולות של גיל שנתיים. אני יודעת שזה קשה אבל את חייבת להציב גבולות ברורים ולעמוד בהם לא משנה כמה הוא בוכה. לא להרביץ נשמע כמו אחד מהם. הוא עובר את הגבול? אל תוותרי. הוא בודק אותך וצריך מאוד את זה שתהיי עקבית ואיתנה. עם זאת הייתי מוצאת שעה לפעילות שמוקדשת רק לו בלי הקטן. זמן קדוש שהוא רק שלכם כדי שיקבל תשומת לה משלו ולא ירגיש שהוא נדחק הצידה