בנות יש נושא שמעיק עלי ולא משתחרר. יש לי גיסה (נשואה לאח של בעלי) שיודעת לייצר רחמים מהמשפחה של בעלי. כלומר, אם קשה לה אז היא בוכה עם דמעות להורים של בעלי, שהם אנשים טובים מידיי. יוצא מצב שאני הכלה שפחות עוזרים לה כי אני פשוט לא כזאת. ואני עובדת ממש קשה, ואני חרוצה הרבה יותר ומתמודדת עם דברים סופר קשים ובכל זאת אף אחד לא חושב אולי קשה לי. גיסתי לא עובדת ומקבלת את כל העזרה שבעולם. בנוסף אני מרגישה שחמתי שומרת לי טינה על זה שכשילדתי לא רציתי לראות אף אחד, ושלא יגעו לי בתינוק. כן הייתי מבוהלת, חלשה וכאובה, אז בחודשיים הראשונים רציתי רק שקט ומרחק. ואם זה לא מספיק אחרי חודשיים התחילה הקונה אז בכלל נכנסתי לפחדים. זה היה ממש בגל הראשון שאף אחד לא ידע כלום. זה כל הזמן חורה לי מחדש, שנותנים עזרה פשוט למי שיודע לייצר יותר אמפתיה ולא למי שבאמת צריך. אך זה הגיוני שזוג צעיר עם ילד קטן שעובדת קשה מאוד סביב השעון לא מקבל בכלל עזרה וזוג אחר מובטל שכל היום בבית מקבל את כל העזרה שבעולם ועוד מאשימים אותי?! מרגישה רע מאוד.

נותנים עזרה למי שמבקש. את הרחקת אותם ואמרת להם שאת לא מעוניינת שיבואו או שיתקרבו ואילו היא ביקשה עזרה ובכתה. מן הסתם שהם יחשבו שאת סבבה עם הכל ולא צריכה עזרה כי זה מה שאת משדרת. ודבר שני את לא יודעת מה עובר על גיסתך וקושי של אחת הוא לא קושי של אחרת. אם לך קשה מלעשות משהו זה לא אומר שלאחרת זה יהיה קשה ולהיפך. זה לא שהיא יודעת לייצר יותר אמפתיה, היא פשוט יודעת לבקש עזרה.

נכון סיון אבל אחרי שעברה התקופה הזאת , ובקשתי עזרה לבעלי עם הילד כשהייתי בבית חולים היא לא עזרה. התחושה היא שהיא נשואה לאח התלותי יותר שלא זז מההורים שלו אז ככה היחס גם לכלה. בעלי ביקש מאמא שלו עזרה כשחזרתי מחופשת לידה והיא לא עזרה, ועכשיו גיסתי עדיין לא חזרה לעבודה וחמתי עוזרת להם המון. אז למה ככה לדעתך?

מה זה המון? וכשביקשתם אמרה שלא יכולה וזהו? גם יכול להיות שגיסתך מקבלת עזרה בצורה שהיא יותר נוחה לחמותך. לי חמותי בהתלחה לא הייתה עוזרת בכלל ובדיעבד הבנתי שאני לא משחררת וביקורתית. הרפתי והפסקתי להעיר לה על כל דבר והבנתי שכשהילד שלי נמצא אצלה הוא אצלה. יש כמה דברים שהם מבחינתי אסור שיקרו אבל חוצמזה הוא אצלה והוא הולך לישון מתי שבא להם ואוכל ארוחת ערב מתי שהם רוצים וזה לא כמו אצל אמא ואבא בבית. הכל שונה. אגב הם פיתחו מערכת יחסים מיוחדת מאוד בעקבות זה שהרפתי. זה נתן לה חופש פעולה והילד בן 3 והוא מטורף עליה. עם הקטנה שלי עכשיו אותו הדבר. לגמריי משחררת ונותנת לה לעשות מה שהיא רוצה עם הילדים.

הי אני יכולה להבין אותך ולהבין גם אותם הם קרובים יותר וגם יודעים לבקש אז הצורך שלהם מובן ונגיש יותר. הייתי מתחילה בלנסות להתקרב יותר לאמא של בעלך. ממש לשתף בטוב וברע ומתוך הקרבה גם הצרכים שלכם יהיו מובנים יותר. וכן אולי להכניס אותם יותר לחיים שלכם כי זה נשמע שאתם מרוחקים מהם. כל היחסים עם החותנת לא תמיד פשוטים

אני לצערי מבינה אותך ממש אני ובעלי תמיד נתפסים בעייני כולם כהכי מסודרים כלכלית ועצמאיים יוצא מצב ששני הצדדים גם המשפחה שלי וגם המשפחה שלו עוזרת בלי סוף לאחים ואצלנו זה נראה מובן מאליו שנסתדר ויותר מזה האמהות של שתינו מאוד נתמכות בנו אז למזלי אני יודעת לדרוש ולעמוד על הראש של בעלי שידרוש כי אם לא הייתי במצבך

הכי קל לא לצאת לעבוד ואז לבכות שאין 😡

שלא תזדקקי לאף אחד 🙌🏻

לילו בדיוק ככה. כאילו שלנו יותר קל לעבוד, ולהם יותר קשה אז הם לא עובדים וחייים על חשבונם. ולהם תמיד יותר קשה עם הילד אז למה ?! כי היא בוכה יותר או מפונקת יותר שמגיע לה יותר עזרה? מבינה אותך.