היי בנות בבקשה בלי לשפוט.. בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי המון המון פעמים עצבנית וחסרת בלבנות כלפי הבכור שלי (הוא בן שנתיים) אני עייפה, מותשת, עובדת גם בחוץ וגם יש את המטלות בבית בקיצור.. לא פשוט ואני כועסת עליו המון, הוא הרבה פעמים מוציא אותי מהכלים ובסוף אחרי שהוא הולך לישון אני אוכלת את הלב למה כעסתי עליו/התעצבנתי עליו השאלה שלי, נראה לכן שהוא ישכח מזה או שזה חס וחלילה ילווה אותו בעתיד? אני ממש מפחדת מזה 😔😔😔😔😭😭😭 אני אוהבת אותן הכי הרבה שיש הוא כל החיים שלי פשוט המירוץ של החיים הוא כלכך קשה ומוביל לזה

אין אמא שלא יכולה להזדהות איתך

וואי ככה אתמול הרגשתי. והיום החלטתי,יום חדש התחלה חדשה,גישה חדשה. כל פעם שהוא נכנס לאטרף או מרביץ אני עונה בנחת. לא מראה יותר מידי עצבים או כעס. רק ברוג חוזרת על המילים שלי במונטוניות וחוזרת לעיסוקים שלי. אני בטוחה שזה יעבוד יותר מהגרסה העצבנית שלי. חח בהצלחה

אין מה לשפוט כאן. זה המצב של כולנו (עייפות לחץ הורמונים וכו') תנסי לשנות גישה... לנשום עמוקקקק עמוק. ותפני זמן גם לבכור שלך. נגיד בערך חצי שעה, רק שלו ושלך. שירגיש את החום והאהבה שלך. ושאת שם גם בשבילו. בהצלחה ❤

גם כשאני הייתי עובדת הייתי יותר עצבנית כי את עייפה וגם מטפלת וגם עובדת אז לדעתי תקחי הפסקה מהעבודה אם יש אפשרות תראי שזה ישתנה תהיה לך סבלנות יותר ורוגע