מרגישה כל כך עצבנית על בעלי אוף חייבת לפרוק יש לנו תינוק בן חודשיים וילד בן שנתיים וארבע אנחנו בתקופה ממש קשה מרגישים שחוקים ומותשים נתחיל מזה שאתמול הנה יום נישואין שלנו וציפיתי ממנו לקצת התייחסות ושיפתיע והוא לא עשה את זה לא מדברת רק על מעשים אפילו כמה מילים של הערכה היו מספיקות לי. כתבתי מכתב עשיתי ארוחת ערב יצאתי לסופר לפנק אותנו ולהביא כל מיני ממתקים והוא לא ממש עשה משהו, נשואים שלוש שנים וזה מרגיש כמו 50 בשחיקה, זה יושב עלי כנראה ומשפיע עלי. קשה לי עם האדישות שלו לפעמים הבוקר הייתי צריכה לארגן את הגדול לגן ואני לא מעירה אותו בלילה בכלל אם הגדול קם הוא בא אליו אבל זה לא ממש קורה בלילה אז רק אני ערה בלילות עם הקטן והוא יושב ומסתכל עליי בזמן שאני נילחמת בו לשטוף לו פנים והפרשות מהעיניים כשכבר היתייאשתי אמרתי לו הוא לא רוצה לשטוף מה עושים?! אז הוא באדישות שלא ילך. וזה מחרפן אותי כאילו תעשה משהו מה אתה עונה לי ככה אני אחרי לילה שבורה בקושי עומדת על הרגליים מרגישה שמאז הלידה של התינוק אני כל הזמן כועסת עליו וטעונה וזה כל כך מבאס

מובן לגמרי. מרגיש שהוא קצת לוקח מובן מאליו את הנישואים ואת כל ההשקעה שלך בגידול. הייתי ממליצה לך לדבר איתו ולהגיד לו שהתאכזבת שהוא לא חשב עלייך ועשה משהו למענך ביום נישואים ולגבי הילדים הוא צריך לעזור יותר אל תשמרי בבטן.. תדברי ותשתפי גברים לא מבינים עניין וחשוב להיות ישירים איתם ולהעביר להם את המסר בצורה הכי ברורה

גברים לא מבינים, צריך להסביר להם בצורה מכבדת מה את מצפה מהם שהם יעשו, חלוקת תפקידים לבוקר ללילה ועוד,