בואו נראה מי צודק אתמול ישבנו ארוחת שישי הילדה התחילה להגיד את התפילה ביחד עם בעלי אצלנו נהוג שרק מי שמברך אומר את התפילה ואז הוא עצר הכל ולא המשיך עד שלא אמרתי לו מי אמר לי את זה ואיזה רב דיברתי איתו ואיזו שטויות אני מדברת . מזה הרתיח אותי כאילו בילדים יושבים בשולחן וחיכו לאכול והוא ישב והמתין עד שאני יגיד לו תשובה שנשמעת לו הגיונית זה המסורת אצלנו ככה אני גדלתי עכשיו שהוא אמר שזה שטויות בהצחלה ולא נכון אמרתי לו אין בעיה אבל הוא המשיך ( בעלי בכללי עד שהוא לא מקבל תשובה שבא לו לשמוע לא מספק אותו) כל כך התעצבנתי צעקתי עליו שהוא פשוט בן אדם מפגר שהוא מעדיף להמתין שהילדים לא יאכלו עד שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה !!! מזגתי לילדים לאכול שמתי להם בשולחן ונכנסתי לחדר אפילו לא אכלתי . רק התעצבנתי וכעסתי כל כך . ואז סיימו צחצחו שיניים ואני עליתי למיטה אחריהם ראיתי טלוויזיה ובעלי בסלון ועוד שלח לי אם אני רוצה להתנצל אני מוזמנת אמרתי לו לא מתנצלת ושהוא חולה נפש וביי

מסכימה שהוא לא צריך לעכב את האוכל לילדים, ברור. אבל מה דחוף לך שלא יגידו את הברכה ביחד? אז מה אם זה לא מה שאת רגילה 🤷

מסכימה שבעלך מגזים והתנהג בצורה לא הגיונית, אבל זורקת רגע נקודה למחשבה- יצרת לך משפחה משלך, אולי אפשר גם לנסות מסורת חדשה? הרי גם בעלך גדל בצורה מסוימת? אפשר לנסות למצוא משהו שנעים לכולם ושגם הילדים יהנו, ארוחת שישי זה לא טקס יום הזיכרון ונשמע לי שלא יקרה כלום אם יגידו יחד.

אבל אמרתי לו אין בעיה בהתחלה אם זה מה שמקובל אצלכם אין בעיה

והוא לא הסכים כמעט רבע שעה עשרים דק זה לא שפוי