מה אתן אומרות, כמה אני רעה? בעלי עצבן אותי היום.. כאילו, לא ממש עצבן, סתם ביאס אותי. אני בהריון ויש לנו שלושה ילדים בבית: 6, 4 וחצי ו3 הוא נסע לשלושה ימים (ראשון עד שלישי) ונשארתי לטפל בילדים לבד (הייתי חייבת לפזר אותם לגנים הכי מוקדם שאפשר כי יש לי משפחתון ואני צריכה לקבל ילדים) אחרי ה3 ימים האלה הייתי מותשת כבר פיזית. ברביעי הוא היה חייב להישאר בעבודה עד 6, שזה אומר שהוא מגיע אחרי ארוחת ערב של הילדים. ובחמישי הוא תכלס יכל לחזור מוקדם, מתי שבא לו. ביקשתי ממנו שיחזור כמה שיותר מוקדם, כי כבר נגמרתי לגמרי, וגם קבעתי לי משהו בערב, אז קיוויתי לנוח קצת לפני שאני יוצאת. בסוף הוא הגיע הבייתה קצת אחרי 5. וזה מזה מבאס, כי הוא יכל לחזור קודם. והייתי אמורה לצאת ב5 וחצי. בסוף יצאתי רק ב6 כי לא היה לי כח. עכשיו, אני יודעת שהוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני הורמונלית, וזה מזה ביאס אותי שביקשתי ממנו לחזור מוקדם והוא בסוף חזר רק ב5. ועכשיו לא בא לי עליו, לא בא לי לדבר איתו, לא בא לי לראות אותו... אז אני די מתעלמת ממנו... ובדרך כלל הוא לוקח את זה מזה קשה..... כמה אני רעה? לשחרר? איך?

תודה!! הוא באמת חמוד ומשתדל לעזור... נראה לי שהוא לא באמת קלט כמה היה לי קשה, כי בהריון הזה אני עושה המון! כל היום מבשלת ומנקה את הבית... חחח אין לי מושג מאיפה מגיעים לי הכוחות האלה, אבל אחרי השלושה ימים האלה, נהיו לי שקיות מתחת לעיניחם מחוסר שינה, ואני מרגישה מזה מותשת.... אולי באמת אני פשוט אגיד לו.. אוף. אבל לא בא לי שהוא יבקש סליחה ויחבק אותי, אני יודעת שזה מה שהוא יעשה. אבל זה רק יעצבן אותי יותר.... 😔

האבסורד. התחלתי לאפות עוגות ובגלל שכל כך לא בא לי לדבר לראות אותו, אז אני גם לא רוצה שהוא יעזור לי.... מצד אחד אני מתלוננת שאין לי כוחות, ומצד שני ממשיכה לעשות דברים ואפילו לא רוצה עזרה 🤦‍♀️ מה יהיה איתי? אני כבר לא מבינה את עצמי 😔

את מהממת!!! 😍😍😍 ב"ה יש לי מלא עזרה... ברגיל אני מסתדרת מעולה ובכלל לא קשה לי.. הוא פשוט נסע ל3 ימים...... הייתי צריכה לקום ב6 בבוקר לארגן 3 ילדים, אחכ לקחת אותם ולחזור הכי מהר שאפשר הבייתה ושניה אחכ הגיעו התינוקות... ואז זה להיות איתם עד שהילדים שלי חוזרים מהמסגרות, להכין להם צהריים... להיות איתם בשאר היום ואז ארוחת ערב ומקלחות. ב8 אחרי שסיימתי והילדים היו במיטות, פשוט קרסתי למיטה. כמובן שבפועל הלכתי לישון רק ב9 וחצי, כי התקלחתי ורציתי גם שניה להיות עם עצמי. במשך שלושה ימים.... הוא נסע בראשון ב6 בבוקר, וחזר בשלישי ב7 בערב... זה לא משהו שיחזור על עצמו, אבל זה היה ממש קשוח... ועשיתי את זה ממש בשמחה, כי ידעתי שזה יעשה לו טוב.. וזה גם קשור לעבודה שלו, אז זה חשוב.. אבל ציפיתי שלפחות כשהוא חוזר כן יתאמץ קצת יותר בשבילי...

אם לא הייתי בהריון כנראה שזה לא היה כזה סיפור בשבילי, אבל גם ככה עם ההריון בערב אני עייפה ממש... אה, ושכחתי.. כמובן שכל לילה העירו אותי ילדים כדי.. להחליף פיג'מה, כי ברח לקטנה פיפי, ואז היא שיגעה אותי עוד קצת, כי למה לא.. ובלילה השני הגדולה קמה עם כאב בטן (מסכנונה שלי...) אז הייתי צריכה לדאוג לה.. אז אפילו לישון נורמלי בלילה לא היה לי....

יואו, זה מזה כיף לי שאת אומרת את זה... אני מרגישה מזה מעפנה.... הוא ממש עוזר, בדרך כלל הוא חוזר בזמן לארוחת ערב לפחות פעמיים בשבוע.. ובבוקר הוא מפזר את הילדים למסגרות, אני רק מארגנת אותם.. ואנחנו נוסעים להורים שלי לשבת, אז בטוח אני אצליח לנוח.. 🤗 ממש תודה על התמיכה, עשית לי מזה טוב בלב ❤

תודה!!! 💚💚💚💚💚