הייתן מוותרות על עצמכן מבחינת עבודה ושהבעל יסבסד את הבית ? או שלא הייתן מוותרות על העבודה לטובת גידול הילד

אני עזבתי עבודה לצורך גידול הילדים.. השאלה מה את קוראת "לוותר על עצמכן", לא הרגשתי שוויתרתי על עצמי, ההפך, זה היה בתחושה שאני עושה את הדבר הכי טוב לילדים שלנו

לי מאוד חשובה עשייה אישית אז לא הייתי מוכנה לוותר אבל מי שלא מפריע לה ולא מעוניינת בקריירה זאת החלטה שלה...

אני לא הייתי מוותרת על העבודה אני לא מסוגלת לשבת בבית כל היום עם הילדה, עשיתי את זה 9 חודשים וזה היה לי ממש קשה. מרגישה שבעבודה אני נחה 😄 העבודה נותנת לי שגרה וחיים משלי, סיפוק ואתגר. אני ממש מעריכה אמהות שנמצאות בבית עם הילדים עד גיל 3, לא בשבילי

וואו זה תלוי בהמון גורמים. א- האם את בכלל אוהבת את העבודה והמקצוע שלך? אם לא.. אז פחות בעייתי. אבל נגיד אצלי יש קריירה שאני מפתחת שנים, עשיתי תואר בתחום והיום אני בתפקיד בכיר ורוצה להתקדם בתחום ויודעת שאם אקח כמה שנים הפסקה מזה פשוט אחזור אחורה ולא אוכל לממש את עצמי לכן זה חשוב לי. מצד שני, יש לי גם המון חרדות סביב זה, המון תסכול שאני תכף מכניסה את הבן שלי לגן לטובת הקריירה. לכן, לא פשוט השילוב בין מימוש עצמי/ הגשמה עצמית וגידול ילד

לתקופה קצרה עד שנה וחצי כן ,ורק אם יש לי חסכונות משל עצמי... ממש לא בנויה להיות תלויה בבעלי

אם יש לי תוכנית להביא לילדים תכנים של מעון/גן ולשבת איתם...(ולא נס וטלנובלות) מבשלת ודואגת לתיחזוק הבית (שזה בעצם "היום עבודה" שלי בסבבה..) אז כן. אם אני מתכוונת להתמרמר וזה לא יבוא לי בטוב מעדיפה ללכת לעבודה והילד במסגרת וכמובן כל זה אם הכנסה שלו מתאימה ולא יחסר כלום וכל זה עד שהילדים נכנסים לגני עירייה ואז הייתי מוכנה בכל הכוח לצאת לשוק העבודה בתחום שאני אוהבת או למדתי...(לא רואה סיבה להמשיך לשבת בבית ולקפל כביסה...) זה מאוד שונה מאישה לאישה אני מאוד אוהבת לצאת לעבודה אבל הייתי רוצה לפחות חצי שנה לשבת עם הילד.

פרקטית נשארתי בבית כי לא היו אופציות.. כשנוחד השני שלי להכניס למסגרות לא יצא משתלם, הייתי צריכה לשלם על המסגרות יותר ממה שהרווחתי 🤦‍♀️ אבל כמו אמרו, לא כזה אהבתי את העבודה שלי, וממש לא עניין אותי להתקדם בעבודה.. לא הרגשתי שאני מוותרת על עצמי, להפך, היה לי ממש כיף להישאר איתם בבית. ובאיזה שהוא שלב גם לקחתי עוד תינוקות, אז גם הרווחתי כסף...

את לא חייבת לוותר על עצמך את יכולה ללכת לחוגי ההשערה יחד עם התינוק לצאת למקומות יחד איתו בתי קפה סתם לטייל בעלי להפך יעדיף שאני אגדל את הילדים עד גיל של גן עירייה הכל תלוי כלכלית

שנינו שכירים ואני לומדת כרגע ושוקלים שהוא יהיה לעצמאי.. אז אני שוקלת לסיים ללמוד ולא לעבוד במקצוע עד שיוולד הילד ולפחות שנה אני אהיה איתו בבית..

דעה שלי אישית שזה חשיבה לא טובה אי אפשר לפתוח עסק עצמאי כי זה מלא כסף וזמן שבעלך לא יהיה בבית לעזור עם התינוק שיוולד את לא עובדת יש הוצאות בהחזקת הבית העסק והתינוק בקיצור זה יותר הוצאות מאשר הכנסות ולשבת בבית שנה זה קשה כלכלית אם אתם לא מבוססים כמו שצריך אלא אם בעלך מביא משכורת בהתאם להוצאות ולא מהיד לפה

מסכימה עם אילי. זה קשה לפתוח עסק, המון התעסקות, כל הזמן.. לא יהיה רגע שהוא לא יחשוב על העבודה.. ומאוד לא יציב כלכלית בשנה הראשונה. או שלדחות את הפתיחת עסק או שתמשיכי להיות שכירה ואז לפחות יש לכם הכנסה בטוחה קבועה..

חד משמעית עם ליטל אין לכם הרבה ברירות כי הכסף של המענקים ופיצויים יגמרו מתישהו ועדין יהיה לכם עסק ותינוק ובית

ליטל באיזה גיל לקחת עוד תינוקות..?

הגדולה כבר הייתה בגן.. השני היה בן כמעט שנתיים, הקטנה בת חצי שנה. הוספתי עוד שני ילדים (ולקחתי די הרבה מכל אחד..) הכנסתי משהו כמו 3 בחודש בממוצע.. היה קורונה אז בוטלו הרבה ימים...

מהמם! ולקחת ילדים בני אותו גיל?

כן, עוד 2 בנות בגיל של הקטנה שלי.. היה לי ממש כיף!

העלת לי מחשבה(: תודה