רציתי כל כך להיכנס להריון עןד לפני החתונה חשבתי על הרבע הזה כל כך הרבה עכשיו אני בהריון ופתאום חוששת איך אטפל בתינוק קטן מרגיש לי אחריות יותר מדי גדולה חוששת מהחיים אחריי

הוצאת לי את המילים מהפה!!!!

אולי ילדה מדי..

בת כמה את?

אני בת 25 ומפחיד אותי ממש

אני אלד בת 27

את לא ילדה לא נראה לי שיש מישהי בהריון ראשון שלא מרגישה את זה מתישהו זה הכי הגיוני וטבעי אל תדאגי את תהיי אמא מהממת

משהו שיעזור לך - תחשבי כל פעם כל הצעד הבא, על הבדיקה הבאה.. כל פעם עוד צעד קטן. לא חושבת שיש מישהי שמוכנה לזה באמת, גם מי שחושבת שכן (בלי קשר לגיל) תסמכי על עצמך שתדעי מה לעשות ותתמודד עם הכל ברגע האמת❤️ אנחנו חזקות יותר ממה שאנחנו חושבות!

בהחלט אחריות גדולה

ממש ממש טבעי! הייתי ככה כל ההריון הראשון, ממש חששתי. כשיגיע הרגע את תכנסי לתפקיד לאט לאט ♥️

יסמין, את אחרי הלידה כבר?

כן, אני ב"ה בהריון שני, וה"גדול" בן 1.4 :) הייתי כל כך היסטרית בהריון הראשון, שאחרי האולטרסאונד דופק התחלתי לבכות (לא מצער חס וחלילה, כן? פשוט הייתי מבולבלת וחרדה) והיו צריכים לעזור לי לספור שבועות כדי לקבוע תורים 😅 זה ממש טבעי! זה תהליך שהוא כל כך גדול עלינו, מי יכול לתפוס את זה בכלל? להביא חיים לעולם? איך אהיה בתור אמא? איך ישתנו החיים? אז מה שבעלי אמר לי מאוד נכון בעיניי, וזה שאם את דואגת מאיזו אמא תהיי ואיך תדאגי לתינוק שלך, את כבר אמא טובה :) ומה שאמא שלי הוסיפה הוא, שבמקצועות בחיים את בדרך כלל קודם לומדת ורק אז מקבלת תואר, ובאמהות את קודם מקבלת את התואר ורק אז לומדת איך לעשות את העבודה ♥️ זה בא לאט לאט, יש תהליך למידה בהתחלה ויש קשיים ועייפות, אבל יש גם תגמול גדול גדול גדול, וזה הפך ונהיה טבעי יותר ככל שהוא גדל, עבורי. תמיד מקבלים מיליוןןןןן עיצות בהתחלה, הרבה מהן גם סותרות אחת את השניה, אז מאוד מהר מקבלים הבנה שאת צריכה למצוא את "הקול האמהי שלך", ואמנם להקשיב לעיצות אבל אז לברור מה מתאים ונכון לך ולכם ♥️