ממש מעניין אותי לדעת אם אני לא בסדר או שגם אתן הייתן מתוסכלות מזה, אני חודש אחרי לידה ובעלי עובד עד 17:00 או 18:00 כל יום, לפעמים גם יותר מאוחר(עצמאי) אני עם הילד כל היום ומנסה לגנג׳ל בין מטלות הבית לילד, בלילות לא מעירה אותו בכלל כי יודעת שהוא עובד ומבינה את זה כל ערב עד 00:00 לפעמים גם הרבה יותר מאוחר קבוע הילד עם גזים צורח ואני מרגישה כבר שאני מתמוטטת באמת, עוזר לי איתו כשיכול לפני שבוע אמר לי שיש לו על האש מהעבודה ושהוא גם מרגיש שהוא צריך את האוויר הזה(זה במרחק של שעה מהבית) ולא חשבתי על זה יותר אמרתי לו שילך היום חזר מהעבודה הילד בהתקף כל היום לא נחתי דקה כי לא היה רגוע. הילד צורח רוצה רק ידיים בכנות ציפיתי שיגיד שלא הולך, הלך בכל זאת בזמן שהילד בצרחות ואני מרגישה שאני מאבדת את זה באמת. הייתן מתעצבנת או שאפשר להבין אותו? זה כל כך קשה באמת

הייתי מבקשת ממנו יפה, ומסבירה לו שגם אני רוצה קצת לצאת עם חברות ושהוא ישאר עם התינוק לשעה שעתיים..

אפשר להבין אותו וגם אותך .. הוא עובד כמו חמור ועד שיש לו את ההזדמנות לצאת ולהנות קצת אפשר להבין אותו . וזה מה שאת צריכה לעשות לבקש עזרה ! ממנו ,מההורים שלכם או בייביסיטר פעם בשבוע ,שבועיים חצי יום רק לעצמך .

אנאל אני מסכימה איתך וממש משתדלת להתחשב גם בו מבינה את זה שהוא עובד קשה בשביל שנינו, ואני נעזרת כשצריך..פשוט נמש תסכל אותי שהלך בכל זאת ששמע את הילד ככה בוכה וראה את התעסכול שלי, אני עודעת שבמצב כזה אני הייתי נשארת

גברים לא שומעים... מה קורה סביבם.. צריך פשוט לדבר איתם בלי רמזים...

מגבר לא מצפים, אומרים ולא הייתי מתבאסת כי כבר אישרתי והוא חיכה לזה.. אבל כן להתחיל לבקש ממנו עזרה בטיפול של הילד באופן שוטף שהוא חוזר מהעבודה. הוא עובד קשה, וגם את לא פחות ואם את מרגישה מותשת מותר לך גם לתת לו לקום בלילה

תהיי ישירה וכמובן לדבר בנועם …שאת צריכה את עזרתו אחרת את קורסת ותסבירי שמבחינתך הילד קודם להכל אחריי זה מטלות הבית ונקיונות קודם כל הוא ….