היי בנות אני בהריון שני ברוך השם ( אחרי שעברתי גרידה) שבוע 7 , אני ממש רוצה לספר להורים שלי ובעלי מתנגד מפחד מעין הרע ממש מה אתן חושבות ?

למה שההורים יעשו עין הרע ? 🙈

עיין הרע לא מקבלים מההורים.. וגם זה שטויות אפשר לספר לאנשים שבאמת קרובים ובאמת מפרגנים לך . יש כאלה שמעדיפות לחכות לבדיקה הראשונית לראות אם יש דופק או לסיום השליש כשכבר הכל יותר בטוח .

במידה וחס ושלום משהו לא תקין אצל העובר לא להתמודד עם אנשים ששואלים שאלות .

היינו בבדיקה הראשונית הכול תקין ברוך השם. הבעיה שאם מספרים להורים שלי מספרים גם להורים שלו . ויש לי גיסה פשוט חולה מקנאה בי ברמות קשות אבל קשה לי להסתיר את זה מההורים שלי במיוחד אחרי מה שעברנו...

יש לי גיסה שאני לא בקשר טוב איתה גם פשוט אמא ואבא שלי לא סיפרו לאחי וגיסתי וזהו מכבדים אותי מאוד !

אז זהו שחמתי לא מכבדת וטוענת שחובה לספר!!!

אמא שלי גם משגעת אותי לספר כבר למשפחה אני לא רוצה ואמרתי לה שתכבד אותי ואת הרחם שלי ! שהוא שלי !

הייתי באותו מצב בדיוק והתלבטתי. אחרי שראיתי דופק - ואלו היו שבועות קשים של המתנה - סיפרתי לחברות קרובות ולאימא שלי. לאימא שלו סיפרנו קצת אחרי. הגעתי למסקנה שאין שום סיבה שלא אשמח מהרגעים של ההיריון, וכמו שאחרי ההפלה סיפרתי לחברות שלי שתמכו בי - ידעתי שלא משנה מה, הן צריכות להיות איתי גם ברגעים השמחים ולא רק העצובים. בהיריון הראשון לא סיפרתי כי חששתי מעין הרע - וזה לא עזר... אז אמרתי לעצמי שאני לא מקשה על עצמי ומענה את עצמי סתם בהיריון הנוכחי ושאני אהנה ממנו מהיום הראשון, כי למה סתם לאכול סרטים? אם ההיריון הזה שלי - הוא שלי. אין שום דבר בעולם שיכול להשפיע, לטובה או לרעה, מלבד הגורל עצמו.

את יכולה לחכות עם הגיסה - אבל בעיקרון, אם את בגישה שזה שלך, אף אחד לא ייקח לך את זה.

שעדיף לחכות כמה שיותר - סמוי מן העין יש בו ברכה במיוחד אחריי מה שעברת בידיים מלאות בעזרת ה׳❤️