לא מרגישה תנועות הרבה זמן, אוכלת מתוק, שוכבת על צד שמאל נושמת מתרכזת עושה את כל הטריקים שקיימים ועדיין לא מרגישה כלום. מתחילה לאכול סרטים ולהיכנס לחרדה, מדמיינת את התרחישים הכי גרועים ומתפללת שהכל בסדר ופתאום הבום הקטן הזה בבטן ואחריו עוד כמה קטנים שמרגיעים ואת סוף סוף יכולה לנשום לרווחה וכל הבכי משתחרר בבת אחת. אוף שרק יהיה לי בסדר הקטנציק הזה, עוד לא נפגשנו ואני כל כך אוהבת אותו.

קודם תנסי להירגע, זה גם משפיע על היכולת שלך לשים לב לתנועות והכי טוב זה ללכת לבדוק🙏

מזדהה...💖

איזה שבוע את?

30

קרה לי ככה לפני כמה שבועות (בדיוק הלכנו לחפש חדר שינה עבורו) חצי יום אכלתי סרטים שלא מרגישה כלום. כבר באתי ללכת למיון, אמרתי אני אוכל ארוחה טובה ואשכב ואם זה לא יעזור אני אלך. בעלי הרגיע אותי קצת ובאמת אחרי מעט זמן התחלתי להרגיש. לפעמים הלחץ מונע מאיתנו להרגיש. מבינה שזה פחות נשלט אבל אולי להעזר במישהו כשזה קורה. הרבה פעמים הייתי שומרת את זה לעצמי בשביל לא להלחיץ את בעלי, אבל הבנתי שזה לא עוזר לאף אחד.

תודה בנות. ברגעים האלה את מרגישה שאת מוכנה לעשות כל אבל כל דבר בעולם כדי לדעת שהתינוק שלך בסדר. ואת מבינה שזה הולך להיות ככה מעכשיו ולא להשתנות גם כשהוא יהיה בן 30

לגמריי גם אני ככה בדיוק כמוך ולפני כמה ימים כמעט הלכתי למיון אכלתי. מלא. מתוק שכבתי נרגעתי וחיכיתי….ואז. הרגשתי אותה ונרגעתי