אני מרגישה כל כך לבד לאחרונה. יש עלי המון עומס בעבודה, ואני לא מצליחה להדביק את הקצב. בעלי החליט שזה הזמן לצפות ולדרוש ממני להתנהל כאילו הכל כרגיל, בלי שום התחשבות בזה שאני מקיאה 3-4 פעמים ביום ופשוט מותשת מלעשות הכל ביחד ולגדל ילד כמעט לבד כי הוא עובד עד די מאוחר. אני מוצאת את עצמי חולמת יותר ויותר על המוות שלי. מוצאת את עצמי מדמיינת איך אני מתה ואין יותר סבל.

אוי אהובה , קודם כל תוציאי את המחשבות האלה מהראש שלך . את אולי עכשיו רואה את החלק הפחות טוב אבל גם ההקאות יעברו . יש נשים שלא מצליחות להיכנס להריון והיו מתות להקיא 10 פעמים ביום רק להצליח להיכנס להריון . בכל אופן הייתי מושיבה את בעלי ומדברת איתו ברצינות. גם בעלי כזה שלא מבין ככ מה אנחנו עוברות חושב שזה פסיכולוגי ושאני מתפנקת כשכואב לי משהו . אבל אני ממש מסבירה לו . הוא יצטרך לתת פוש בבית כדי שגם את תוכלי לנשום קצת . תחזיקי מעמד 🙏🏻

מכירה גם את הצד הזה. עברתי טיפולים וזריקות והיה קשה להיכנס להריון. פיזית היה כואב ונפשית היה מתיש וקיוויתי שתהיה קצת הבנה כלפי אחרי כל זה, אבל כלום.

אם את מרגישה שההרגשה משתלטת עליך אני ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית, אפילו בשביל לשפוך החוצה את התסכול- הרבה פעמים זה כשלעצמו עוזר. לכל אישה יש מחשבות אובדניות בשלב זה או אחר( לדעתי) בגלל העומס והקושי. לצערי רובנו עושות את הרב לבד, ככה אלוהים בנה אותנו וככה אותם( והם לא מודים ולא יודו- אל תצפי)- כנראה גם זה קורה מסיבה מסויימת ובשלב מסויים זה מתאזן ואפילו הם עושים יותר ואנחנו פחות. בנוסף ולא פחות חשוב, הילדים תמיד יהיו שלך קודם כל ויש לזה מחיר. יש שלב שההקאות והבחילות מסתיימות ואז את תרגישי טוב יותר. בנתיים אם אין לך חשק לנקות- אל תנקי. תעשי רק את הדברים הדחופים. תדאגי לעצמך, אפילו תקבעי עם חברה או תתכנני תוכניות לאחרי ההקאות שקצת תבלי בשביל הנפש. אל תכנסי למרוץ של האישה המושלמת, תכנסי למרוץ של האישה המאושרת.