היי בנות, רוצה קצת לפרוק :( אני נשואה 8 חודשים ובהריון שבוע 24, בעלי חוזר בתשובה ואני חילונית, הוא הולך לשיעורים ואנחנו מקפידים על אורח חיים דתי- שמירת שבת וטהרת המשפחה. התארסנו אחרי חודשיים, סה"כ מכירים קצת יותר משנה חחחח סיפור אהבה שלא חלמתי עליו❤ זכיתי בגבר מכבד, מפרגן, מחמיא, מפנק ובאמת מושלם מכל הבחינות לדעתי. אני מהמרכז ועברתי לאשקלון כי זה היה חשוב לו, יש לו עסק שמצריך ממנו לעבוד כאן וההורים שלו מידי פעם צריכים את העזרה שלו והם די מבוגרים למרות שיש לו עוד שלושה אחים כפויי טובה ועצלנים שגרים באיזור. עזבתי את כל מה שאני מכירה, את הסביבה והמשפחה, אפילו מהעבודה ביקשתי לעבוד רק מהבית כי הנסיעות קשות ומזל שזה אושר לי. בכל מקרה, אני מכבדת את חמותי מאוד אבל אם לומר את האמת המשפחה שלו היא לא הסגנון שלי, הם יותר עממיים, קולניים, אין כבוד במשפחה שלהם אחד כלפי השני, הם כפויי טובה, רבים וצועקים כל הזמן ואני בחורה יותר מופנמת שאוהבת את הפרטיות שלה.אוהבים אותי מאוד אבל בהתחלה הסתכלו עליי בעין עקומה כי אני לא כמותם, אני לא מהכלות שיקפצו אל חמותן לכוס קפה סתם ככה או ארים טלפון וכו' הייתה איזשהי ציפייה כזאת אבל הם פשוט הבינו שלא, אני מגיעה לשם רק עם בעלי וגם זה פעם בשבועיים בערך. עכשיו כשאני בהריון אני תוהה לעצמי איך אוכל להגדיר גבולות- הם גרים מרחק הליכה ממני, בעלי לוקח את אמא שלו לעבודה בכל בוקר ומחזיר אותה מידי פעם גם באמצע שבוע, שמתי לב שכל פעם שהם מתקשרים אליו הם צריכים משהו, פתאום היא צריכה שיקפיץ אותה לסופר, שירים לה איזה רהיט לבית וכל מיני תיקים כאלו שגוזלים ממנו זמן איתי. בנוסף, זה הגיוני שמידי פעם הם באים אליי בלי התראה מוקדמת? בעלי אומר שככה זה בעיר שלהם ובתרבות שלהם ושזה מוזר שאני לא אוהבת את זה, אני באה מהמרכז ושם זו תרבות קצת אחרת, מעבר לזה שהמשפחה שלי הם אנשים מאוד פרטיים ושקטים ומנומסים, אני מרגישה שהבית שלי זה המקדש שלי ושאני לא צריכה לחשוש שבכל רגע נתון מישהו יחליט להגיע. בשבתות אני עם בעלי, מתפנקים במיטה וישנים וגם שוכבים ולא פעם קרה שפתאום היו דפיקות בדלת. חשוב לציין שאני מארחת ממש טובה, תמיד יש שפע בבית, תמיד מכינה מטעמים,הבית תמיד מתוקתק ומזמין ואני תמיד חייכנית וחברותית אבל אני רוצה להתחיל לשים גבולות מעכשיו כדי למנוע ביקורים לא צפויים וכל מיני בקשות מבעלי להסיע וכו' על חשבון הזמן שלו עם המשפחה המתרחבת- הוא אוהב לעזור להורים שלו ועם זאת תמיד שם אותי מקום ראשון. אני לא רוצה שיתחילו לחשושים עליי כי הקשקשת והרכלת נהוגה אצלם. מה אתן מציעות לעשות?

מבינה אותך ממש.. האמת אני מאשקלון ובמקור גם מהצפון וככה זה פה חחח הכל פתוח מאוד אווירה עממית אני הייתי כמוך שקטה ורגועה ומאז שבעלי העביר אותי לפה והתחלתי לעבוד פה ולהכנס לענייננים שינה לי הכל חחח והיום אני משהו אחר.. כמובן לדעתי בכל בית צריך גבולות זה לא הגיוני שיבואו בלי התראה וירגישו יותר מדיייי פתוח לדעתי שזה יבוא מבעלך..תדברי איתו תשתפי אותו שאת באמת מרגישה לא בנוח שהבית ככה פתוח בלי שום גבולות ואת כן רוצה שידעו שיש זמנים שלא מתאימים..

באמת הגיוני כל מה שאת מרגישה וחשוב שתדברו על זה ותשקפי לו בדיוק מה שרשמת כאן ואת ההרגשות שלך , וכמובן שכל הדיבור מול המשפחה יגיע ממנו בלבד בשביל שלא יהיה עליך עיניים . או עוד עצה את יכולה לקבוע איתם מראש ואז זה ימנע את זה שיבואו בהפתעה . לגבי זה שהוא לוקח אותה שבעלך יפתח קבוצה עם אחים שלו ויעשו תורנות כמו בהרבה משפחות שההורים צריכים עזרה זה מתחלק שווה .

יפה שלי זה לא קשור האזור זה קשור למשפחה ולטבע אצלם, צודקת אני גם הייתי מתעצבנת אבל אני מציעה שתדברי עם בעלך על זה ושירמוז להם על כל העניין של ביקורי פתע ואני מקווה שהם לט יחשבו שזה הגיע ממך. שלא יתחילו הלרלורים עלייך . גם בעלי הראשון להתייצב בכל המשימות אצלם בבית, יהיה קשה לך לשנות את זה. הם כבר התרגלו

מבינה אותך לגמרי . גם ההורים של בעלי הגיעו בפעמיים בלי להודיע ממש לא אהבתי את זה אמרתי לו שיגיד להם שזה ממש לא במקום ולפני שהם רוצים להגיע שיודיעו מאז הם לא עושים את זה . לגבי גבולות אני מסכימה איתך מאוד שצריך להציב גבולות מההתחלה אחרת יהיה לך באלגן ולא נעים עם זה . או שתשבי עם בעלך ותגידי לו מה מתאים לך ומה לא תראי על מה אתם מסכימים ושידבר עם המשפחה שלו לגבי זה . אלא אם כן את מעדיפה לומר להם את זה בעצמך .

שחררי זו אמא שלו נכון הוא התחתן והוא איתך אבל כל הכבוד לו שהוא ממשיך לעזור להם! בעלי גם עוזר לאמא שלו והלוואי ויעזור לה כל החיים! וזה לא קשור אם את מאשקלון חיפה באר שבע או ירושלים כיבוד אב ואם זה חשוב! תנסי לשחרר טיפה ותראי שהיחסים שלך איתה יהיו טובים יותר

זה לא התפקיד שלך להציב להם גבולות זה התפקיד של בעלך. דברי איתי ושהוא ידבר איתם.

ממש מבינה אותך, גם המשפחה של בעלי כאלה . באים בלי להודיע! זה מחרפן אותי כי ממש חשובה לי הפרטיות. במצב אצלנו זה לא עזר שדיברנו עם חמותי על זה, בעלי אמר לה כמה פעמים להתקשר לפני וזה החזיק שבוע. הגענו למצב שהעדפנו לעבור דירה לרחוק יותר לכמה שנים. לפני שנה חזרנו לשכונה שלהם ושוב פעם עלו הבעיות האלה. פתאום דפיקות בדלת בשעות הכי לא נוחות שאני עם הילדים/נחה וכו .. מה אני עושה? פשוט לא פותחת את הדלת אם לא מתאים לי (למזלי היא לא שומעת טוב, אז לא שומעת אם יש מישהו בבית).

נשלח לי באמצע... אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל אין לי ברירה אחרת. את חושבת שאם בעלך יתחיל לדבר איתם על זה הם יבינו? ההריון והלידה הקרובה יכולים להיות סיבה ממש טובה להסביר להם. גם בעלי בהתחלה אמר לי שככה הם רגילים והם אנשים חמים וכו. אבל בעיניי זה חדירה לפרטיות בעיקר לזוג נשוי.

מה הקשר התרבות והעיר? אני מזרחית(תימניה) ובעלי אשכנזי (רוסי) והמשפחה שלי מאוד מכבדת ושומרת על גבולות ואצלנו הם מאוד דביקי ופתאום מחכים לי מתחת לבית שאני מגיעה עם הילד ממקום אחר 🤨 את חיייייבת לשים גבולות, אני לצערי לא שמתי כי ״לא נעים לי״ ואני משתגעת מזה, המשפחה שלו אובססיבים ממתי שהילד נולד, מגיעים בלי להודיע, מתנחלים שעות, ובאים לפחות ארבע פעמים בשבוע (לא כולל שבתות)

אני אמנם גרה שנתיים באשקלון אבל לא יודעת איזה תרבות מתהלכת שם. בכל אופן,בעלך צריך לשים את הגבולות. חמים שלי גם היו באים ללא התראה והסברתי לבעלי שזה מאוד לא נוח לי במיוחד אחרי לידה שהבית הפוך. אחרי כמה פעמים בעלי בססוף העמיד אותם ובסוף ארצה או לא יצאתי הכלה המרחיקה. מציננת שהם מאשדוד, לא מבינה מה הבעיה להתקשר לפני שאתם יוצאים. אבל שיחשבו מה שיחשבו הפרטיות שלי חשובה לי.