יש פה מישהי שהרגישה שהיא רוצה להתגרש מבעלה וזה היה בגלל הורמונים? בעקבות ריב שהיה לנו לאחרונה למרות שכביכול השלמנו והכל אני פתאום לא מוצאת סיבה להישאר. מרגישה שבא לי להתרגש וכאילו כבר מעדיפה להיות לבד מאשר להיות איתו. אני לא יודעת מה לעשות בחיים לא הרגשתי ככה ברמה הזאת זה אפילו לא עצבים כמו ייאוש זה הגיוני להרגיש ככה בגלל הורמונים?

הורמונים משבשים את החשיבה ההגיונית. החלטות רציניות לוקחים רק אחרי שהגוף חוזר לשפיות..

הורמוניםםםםם וזה יקרה עוד הרבהה

כל יום ביקשתי ממנו שנתגרש היום שאני אחרי מצטערת על המילים שנאמרו ובלעדיו לא הייתי רוצה לעבור את זה

ברור! סגרנו אולם היינו מאושרים חודש וחצי אחרי גיליתי שאני בהריון מרוב שהייתי מפוצצת הורמונים ביטלנו את החתונה נפרדנו לחודש ברוך ה בסוף חזרנו כי הבנו שהכל הגיע ביחד ומערבולת רגשות הוא לא הבין אותי ואני לא אותו גם עכשיו יש עליות וירידות לא אגיד שלא אבל לא צריך להתרגש מזה את בהורמונים המוח שלנו לא חושב בהיגיון

אוף איזה הרגשה נוראית.. בדרכ אני ממש לא כזאת ואני מעריכה אותו ולא משנה מה אני מסתכלת גם על הדברים הטובים בו ועכשיו? כלום לא מזיז לי אני לא רואה שום דבר טוב😣 ממש עושה לי רע ההורמונים האלה

חושבת גם שההורמונים יש להם השפעה מטורפת... בתור אחת שלא האמינה בזה... זה ממש משפיע על ההגיון.

אני אוהבת את בעלי והוא תמיד בסדר אין שום סיבה לחשוב על גירושין אבל מאז שאני ההריון אני כל הזמן חושבת על זה חחחח ומאיימת בכל ריב שאתגרש ממנו ישר הרגשתי שזה ההורמונים שלי ולא מתעסקת בזה בכלל

אנונימית אל תעשי את זה את תצטערי על זה מאוד אחרי שתלדי הם זוכרים הכל לא פחות מאיתנו את לא תרצי שזה ישבש לך את חיי הנישואים שלום בית חשוב יותר מהכל!!

לא כמובן שאני לא אתגרש אבל זה גורם למתח ביני ובינו הוא לג מבין למה והאמת גם אני