אני באמת באמת מנסה להבין משהו אני אחרי לידה (7 חודשים) ילדתי קיסרי חירום עשה לי טראומה של החיים חזרתי לעבוד אחרי 3 חודשים כי לא היתה לי ברירה אני מתזזת בין עבודה לקחת את הילד הוא לא מפסיק לבכות עד שהוא נכנס למיטה וגם שם לא מפסיק לבכות אני כל היום שומעת בכי (ברוך ה׳ על זה גם) אין לי זמן להתאמן אין לי זמן לנשום לקבוע לי משהו קטן אני צריכה כל הזמן להפיל על אמא של או להתאים את עצמי לבעלי שחוזר בשעה 19:00 הביתה כל יום! ולא זה לא העסק שלו!!!!! אנחנו מארחים חברים והכל נופל עליהו כלכלית כי אי אפשר ללכת כי אין לי בייביסיטר לרוב עכשיו רק התחלתי לחפש אני זאת שעלתה 18 קילו ויש לי עוד להוריד 10 קילו לא יכולה לראות את הגוף שלי אין לי זמן ללכת להתאמן ובאמת אין לי כי הבן שלי לא נרגע עד שעה 22:00 שמי ילך להתאמן בשעה כזו אני מותשת, אני כאובה נפשית ופיזית והכל רגיל כאילו המדינה החרא הזאת הכל רגיל !!! מצפים מאיתנו להיות כל יכולות ואני פשוט נשברת אני יחסית אישה חזקה מאוד אבל אני גמורהההההה נפשית ופיזית !!!!!!! אני אשמח לתובנות/עצות/עידוד

אגב זה לא דיכאון אחרי לידה כי אני בסך הכל מחייכת ובסדר גמור… נפגשת עם חברות פה ושם…. אני פשוט החודש נשברתי

ובנוסף להכל - הכל עולההההה במחירים, הכל יקר אני עובדת כמו חמור ומקבלת משכורת על הפנים צריכה לצאת מדי פעם כי הילד בהסתגלות במעון

נשמע סופר קשה! ומתסכל ושובר... אבל רק את יכולה לעשות את השינוי, בין אם זה "להפיל" את הבן שלו גם עליו שלאמא יהיה קצת זמן לעצמה, בין אם זה לבחור מה לאכול (ואני יודעת שזה מנחם לאכול אוכל טעים ומשמין), בין אם זה לדבר עם בעלך ולומר לו שלפחות פעמיים בשבוע, הוא צריך לחזור ב17, להביא בייביסיטר, אפילו אמא או בת דודה, לעשות עם הבייבי בערב הליכות בעגלה, גם יעזור לך עם הגוף וגם ירגיע אותו... את חייבת לעצמך לשנות ולשפר איפה שמפריע וכואב, כי עם כל הכבטד לבעלים היקרים שלנו, אם אנחנו לא דורשות /מבקשות הם לא יזמו... ככה זה... ובאמת שאני מבינה אותך על המון ממה שכתבת, אבל שיניתי, בכיתי ודרשתי ולאט לאט משתפר...

וואי מה היה לך בקיסרי שעשו לך טראומה??

דנה תודה רבה !! האמת שבעלי בשבת מדהים ובאמת עוזר (למרות שחצי מהזמן הוא שואל אותי מה לעשות ) אבל אני באמת אחשוב על בייביסיטר … למרות שזו עוד הוצאה אבל אני חייבת לנפש זה לא הוגן שאנחנו עוברות הכל והכל נופל עלינו איך אפשר לא להשבר ?

גגג תודה לאל הכל בסדר .. לי ההתאוששות עצמה היתה טראומתית וגם הלחץ שהיה בחדר לידה שהטיסו אותי לקיסרי הרדמה מלאה (ראיתי אותו רק אחרי 6 שעות) אבל כל אחת זה שונה ותודה לאל עוברים הכל

אשמח לעוד תובנות של אחרות שילדו

אני חושבת גם שמה שמקשה עלייך הכי הרבה זה שהילד בוכה .. לנסות להבין מה הבעיה זה הרבה יותר יקל עלייך . אני אישית גם חזרתי לעבודה הבת שלי בת תשעה חודשים וברגע שהיא בוכה זה מקשה עליי ואין לי זמן רגע לעצמי .. אבל זה לא משהו שקורה כל יום . רק פעם ב.. נגיד אם לא מרגישה טוב או לא ישנה בצהריים טוב . ברגע שתפטרי את הבעיה זה ממש יקל עלייך 🙏🏼

אני עם תאומים בני 8 חודשים..גם בוכים וזה מצב חסר אונים מבינה אןתך ככ...מאמינכ שזה ישתפר בעתיד..אני גם אמא פעם ראשונה

וכן במצב שלי אני מביאה מטפלת ל6 שעות כל יום...משלמת לה 7,500 שח

ותאמיני לי שאין לנו כסף מיותר בכלל אני בכלל לא חזרתי לעבודה! פשוט חייב לנפש גם אם בהלוואה או עזרה מהמשפחה לשלם לה

יקירה זה נשמע שממש קשה וזה מובן איך שאת מרגישה בן הזוג שלי החליט שהוא מוריד הילוך בעבודה ופעם בשבועיים לוקח יום חופש (לפעמים עם בדיקת דם או תור מרופא כדי לקבל שעות מחלה ולא להפסיד יום) אם העבודה מאפשרת אולי תשקלו להוריד לך אחוז משרה וככה יהיה לך לפחות יום אחד בשבוע לאימון, לסידורים שאי אפשר לעשות עם הילד ולנשום קצת. את עובדת קשה. מגיע לך! וזו תקופה קשה והיא תעבור חיבוק ענק ואת אלופה אמיתית 💖

תודה רבה לכולן!!!🙏🏻🙏🏻

אגב … אני עוד לא הכנסתי אותו למעון….. הוא נכנס השבוע ולגבי זה שהוא בוכה - זה נטו תשומת לב כשאני לידו הוא שותק מחייך מברבר אני הולכת שניה שניה ממנו- צרחות .. לא בכי !!! צרחות מתוסכלת מזה ממש

בוקר טוב יהיו בנות שיהיו נגד העצה שלי אבל יועצת שינה?

הוא עד שלשום ישן בלילה בסדר חוץ מבכי של מוצץ והיה בוכה כל היום אבל עכשיו גם בלילות התחיל לא לישון טוב החלפנו לו אוכל ניסינו עם הרופא אמר שזה כנראההתשומת לב אבל אני לא יכולה ככה

במהלך היום אני עובדת אבל התחלתי עכשיו כשנהיה יותר נעים לטייל איתו ישר אחרי שאני באה …. אולי באמת אנסה לטייל הרבה ולעייף אותו חח תודה רבה!

אלופה! מקווה שישתפר 🤍