אתמול עברנו דירה לעיר אחרת לגמרי ורחוקה מהעיר בה חיינו ב4 וחצי השנים האחרונות. אני עם תינוק בן 4 חודשים, הבן הבכור שלי, והמעבר וכל הלוגיסטיקה הייתה קשה וגם עכשיו לפרוק הכל זה נורא קשה. מאוד חיכיתי למעבר לעיר הזו, שנחשבת שדרוג, שקרובה מאוד לעבודות שלי ושל בעלי, הסיבה שעברנו זה כדי שבעלי יוכל להנות יותר מהילד כי לא יבזבז שעות על נסיעות ביום, כל כך חיכיתי, ציפיתי והתרגשתי, ואתמול ב10 בלילה, כשסופסוף העברנו הכל ונכנסנו רשמית לדירה- התחלתי לבכות ממש, פתאום נפלה עלי כזו עצבות, וכל הזכרונות מהתקופה בבית ההוא, ובכלל מהעיר ההיא, פשוט עושים לי עצוב על הלב. אני לא מכירה כלום בעיר החדשה, לא מבינה בכלל מה קורה סביבי ושל מי הבית הזה.. אני כל כך מתגעגעת פתאום לבית הקודם שלנו.. אננ לא מצליחה להפסיק לבכות…

אל תשכחי את אחרי לידה.. ההורמונים גם מציפים.. המעבר עם קטנים ממש לא פשוט.. והייתם מספר שנים לא מבוטל בבית הקודם.. אבל תזכרי שזה למטרה טובה ובטוח גם בחרתם נכון.. לאט לאט הילדים יהיו במסגרות ואת תתחילי להכיר עוד נשים ואמהות.. תחזרי לעבודה ולשגרה ויהיה יותר קל.. בהצלחה!

לאט לאט הכל יסתדר ממי! זה טבעי ואת עדיין עם הורמינים.עוד מעט תתרגלי תכירי ותאוהבי ביתכם החדש❤

דירה חדשה זה קשה, גם אני בוכה כל פעם שעוברת דירה גם אם זה קרוב לדירה הקודמת. מתגעגעים לבית ולוקח זמן עד שהמקום החדש מתחיל להרגיש כמו בית. ועוד זו עיר חדשה ורחוקה אז בכלל קשה. תקחי את הזמן… תסדרי את הדירה בצורה נעימה, ככל שתסדרו ככה היא תרגיש יותר כמו בית. אולי תצאי קצת לטייל ולהכיר את האזור, תמצאי מקומות יפים ליד הדירה. הזמן יעשה את שלו ותזכרי שאת כל הדברים החשובים - בעלך והילדים - יש לך עדיין איתך. מבטיחה שזה ייעשה יותר קל ככל שהזמן יעבור 💕