נשואה + 3 + חודש וחצי אחרי לידה. אין לי עזרה אף פעם, לא עם הילדים לא עם הבית, הכל עליי. בעלי עצמאי עובד כל הזמן מבוקר עד ערב + עובד כל שישי קבוע. חודשיים מתחננת אליו שזקוקה לזמן איכות איתו ל-ב-ד. אין לי יום שישי לשים את הילדים בגן וללכת איתו לשתות קפה, כמו רוב האנשים. פעם בשנה לקח חופש בשישי כדי שנהיה יחד, סופסוף. הפכתי עולמות ארגנתי סידור לשלושת הילדים, ובסוף צירף זוג חברים שלו לפעם בשנה שאנחנו ביחד (לבד) ביום שישי. התבאסתי כל כך. הרגשתי שהפכתי עולמות כדי שנהיה יחד + הוא הפסיד עבודה בשבילי. ובסוף לא נהנתי ממנו, בכלל. אומר שאני מגזימה. איך הייתם מגיבות?

שבי תדברי איתו. ובפעם הבאה שרוצה לצרף חברים לזמן זוגי תני וטו. אני אשאל יכול להיות שבגלל שכל כך התרגלם לחיים בנפרד הוא פשוט חושש להיות ביחד ושלא ידע מה לעשות עם עצמו? זה קצת מריח ככה

את לא מגזימה. בעלי עובד גם ככה. 6 ימים בשבוע חוזר מאוחר בערב. זה מאוד קשה מבחינה נפשית..וכמובן הזוגיות מתרחקת. כנראה הוא רצה לצאת קצת עם חברים שזה גם מובן. אבל תגידי לו שוב כמה זה חשוב לך. ששוב יקח חופש בשישי, אין ברירה. שיקח בקרוב. אתם כל כך תהנו לבד..🥰

תסכמו שאחת לשבוע הוא חטזר מטקדם וייהיה מה דואגים לבייביסיטר ויוצאים לבלות יחד אם זה בים /במסעדה /בבר/ עם חברים וכו... לא לוותר על זה !!!!!!