שאלה קצת לא קשורה ואולי טיפה מוזרה יש לכן טיפים איך את מרגיעות את עצמכן כשמשהו מכעיס אתכן ואתן מתאפקות לא להגיב בעצבים?

חחח מחכה לטיפים של אחרות. הפסיכולוגית שלי אמרה לי לעצור. לנשום. לנסות להוציא את האנרגיה הזאת על משהו אחר. וואלה, לא תמיד זה עובד. 🤷‍♀️ כאילו זה נורא קשה. וזה ממש מכריח אותי להיות בשליטה, תמידית. וזה בלתי אפשרי. אז מקבלת את זה, ומנסה להתנצל. כאילו, אצלי זה קורה כלפי הבן זוג. כן? לפעמים גם המשפחה הקרובה. פשוט מאז שהוא נולד, משהו בי נהיה סופר אגרסיבי. בעיקר כלפי דברים שנוגעים לילד שלי, להורה שאני.. וגם למה שמצופה ממני. אני לא יודעת מה הסיפור אצלך, אבל אצלי גם לדעת מאיפה זה נובע עוזר להבין איך אני מתמודדת עם זה. גם אם זה קורה אחרי שהגבתי בעצבים.

נושמים ממש ממש עמוק ולאט, ורק אחריי זה מדברים. אבל זה לא תמיד מצליח וגם לא תמיד כדאי אם כל ההריון ״תבליגי״ מה יהיה אחריו? צריך למתן כמה שאפשר

נושמים😇 מבינים את הסיטואיציה מקבלים שאת עצבנית ולא מתעלמים. לא מגיבים בצורה לא נעימה/לא בוגרת/ וכו.. ולוקחים כמה רגעים לעצמך, צאי לסיבוב.. שתי קפה בגינה או כל דבר אחר שייתן לך שקט. וכמובן שלא לשכוח כשאת רגועה ללכת ולפתור את הסיטואציה

מבינים שאת בנסיון שמנסים אותך עכשיו ובשביל זה הגעת לעולם לחשוב מה השם רוצה ממני עכשיו איך הוא רוצה שאגיב ? וכך להגיב ואז תרגישי תחושת ניצחון

פשוט לעצור ולא להוציא מהפה כל מה שבא לי. לקרוא אגרת הרמבן מסייע מאד בשעת כעס. אין סיפוק כזה כמו להצליח להתגבר על עצמך