חייבת לפרוק.. הבת שלי חולה.. בת שנתיים וחצי עם חום 39 כבר כמה ימים, קיבלה מרשם לטיפות אזניים, עיניים, תרופה לייבוש נזלת וליחה, ממש חולה. דיברתי עם המנהלת בעבודה אמרתי לה שהילדה שלי חולה, והיא מבחינתה דורשת ממני למצוא לילדה סידור ולהגיע לעבודה. אין לי מי שיטפל בה חוץ ממני. אמא שלי עובדת, חמי וחמותי חולי קורונה, אחותי באמצע דוקטורט, סבתא שלי ממש מבוגרת ואישה חולה בעצמה, ובעלי מנהל עבודה ויותר קריטי אם הוא לא יגיע לעבודה מאשר אני. היא ממש דוחקת אותי לפינה ונוזפת בי כאילו שעשיתי משהו לא בסדר. הילדה שלי חולה ואני צריכה לטפל בה, למה זה לא מובן? למה לתת לי הרגשה כאילו אני לא עושה מאמצים להגיע לעבודה? כל כך מתסכל... מתסכל שאנחנו מביאים ילדים לעולם, הדבר הכי יקר לנו בעולם, ולא נותנים לנו לטפל בהם בראש שקט. ממש יש לי תחושה שעומדים לפטר אותי בגלל שאני יומיים בבית עם הילדה החולה שלי...

אסור לפטר אותך בגלל מחלת ילד. אבל בכל מקרה עם מנהלת כזו הייתי מחפשת עבודה אחרת (ומתפטרת רק אחרי שמוצאת כמובן). ילדים חולים לפעמים, וגם ההורים, ולדעתי זה ממש רע להיות במקום עבודה עם מנהלים לא אנושיים - לצערי מניסיון.