השאלה האם לתת בקבוק במיטה היא טריקית מאוד! ולמה הכוונה בטריקית? מצד אחד, זה מאוד נחמד כשהילד יודע להחזיק את הבקבוק לבד. הוא מגלה עצמאות, לא תלוי בהורה ויש הקלה בשלב ההרדמה ☺️ אך מצד שני, בנתינת הבקבוק במיטה יש לקיחת סיכונים מאוד גדולה⚠️ 🍼 פיתוח תלות בבקבוק לצורך הרגעה ולפעמים גם כדי להירדם - הילד מתרגל להירדם עם הבקבוק ובלעדיו יהיה לו קשה מאוד! 🍼 סיבה בטיחותית! סכנת חנק במיטה - גם אם זה בהשגחת ההורה! 🍼 בקבוק במיטה יכול ליצור דלקות באוזניים 👂🏻 🍼 בקבוק במיטה לא בריא בשום אופן לשיניים! 🦷 לייעוצים בכל הקשור לנושאי שינה ⬇️ 054-4575124 🙂 ניב

מה הבדל בין בקבוק רגיל מחוץ למיטה בטוח המיטה ? איך זה יעשה לשניים נזק בידוק ? ופיתוח תלות בהרדמה זה לא דבר רע עם זה מה שהוא צריך לזרום בסוף הוא ילמד לישון בלעדיו שירגש בטוח סכנת חנק ? שוב מה שונה עם זה במיטה או בחוץ ? לא ברור לי לחסר לי פרטים

עניין התלות בבקבוק הוא תלוי אמא והנחת היסוד שלה בהורות. אני מאמינה שהתלות הזו בבקבוק מונעת מהילד לפתח את העצמאות שלו ובשלבים מאוחרים יותר גורמת לפיתוח תלות בדברים אחרים ולתינוק חסר מסוגלות עצמית ( שחשובה מאוד להתפתחות שלו ).. לגבי סכנת חנק - לשים תינוק בתוך המיטה ולתת לו להחזיק בקבוק הוא חוסר אחריות. גם עם ההורה שם, תמיד יש כאן סכנה של חוסר תשומת לב וכו׳. נתינת הבקבוק צריכה להיות מחוץ למיטה על מנת להפחית תלות וגם בכדי לשמור על ביטחונו ולהיות עם היד על הדופק כל הזמן.

זה לא יפגע לו בהתפחות העצמאית ברגע שיש לו הורים וכלים שעוזרים לו למה למונע למה להעיר את הילד שחס וחלילה לא יפתח תלות בקבוק תלות זה לא דבר רע גם לי וגם לך ולכולם יש תלות עם זה עם בעלך שאת הולכת לישון או הכוס קפה או שאת עצבנית את מתקשרת לאדם מסוים שירגע אותך נקרא לזה ככה אז למה לתינוק המסכן החסר ישמע אסור לפתח תלות בקבוק הרי הוא ינטוש אותו שירגש בטוח והיה עם בטיחון זה כמו הרדמה בידיים בהתחלה נותנים חום ואהבה ואז באיזה שהוא שלב הם עם מספיק בטיחון והם משחררים ונירדים לבד לא צריך להתערב הם תינקות חסרי ישע לא מבינה למה לעשות להם בכוונה זה לא לימוד זה טימטום אמהות מחפשות הקלות דרכים שהיה להם נחת וזה הטעות

ולגבי הבקבוק שוב לא הבנתי את ההבדל את מתכוונת לזה שהוא בשכיבה במיטה כי לגבי זה מסכימה אבל עדיין אין קשר עם התינוק יושב למה לא שיאוכל לבד

היי ללי, אני מאמינה שכל אמא מכוונת למה שטוב לה, לילד שלה ולביתה:) אינך יכולה להחליט מהי הקלה או קיצור דרך או מדוע ומאילו סיבות אמהות מחפשות פתרונות כאלו ואחרים😌 ברור לי שהכוונה שלך ושלי היא אותה הכוונה ואף אחת לא רוצה לעשות רע. פשוט גישות שונות:) מאמינה שיש המון אימהות שמתחברות לאיך שאת רואה את הדברים וזה מדהים בעיניי. וישנן אימהות שמתחברות לראיה קצת שונה משלך, וגם זה מדהים בעיניי 🙏🏻 וכן כשאני מדברת על בקבוק במיטה אני מדברת על בקבוק בשכיבה ומאוד מפחדת מסכנת חנק. לשאלתך לגבי תינוק יושב ואוכל- אין בעיה עם זה מבחינה בטיחותית, אלא שאני מאמינה שלכל דבר יש את הזמן והמקום שלו. כשנכנסים למיטה זה לצורך שינה ולא לצורך אכילה. איני מחייבת אף אחד להאמין בגישה שלי, ובטח שלא ארד ואתנגד לגישה שלך

אז להתגיש בשכיבה כי אפשר לפרש את זה אחרת וכן זה קיצורי דרך זה לא מה שטוב לה זה טרנד נתתם לאמהות לחשוב שכלום לא תקין להעיר תינקות כי זה לא תקין להירדם אסור להרים על הידיים זה לא תקין אסור ואסור התינוק הקטן צריך לאשאר לבד כי העולם המערבי שיבש לאמהות את האינסטיקים זה לא טבעי וזה לא חינוך שינה הירדמות זחילה דיבור ועוד הם אבן דרך לא צריך לפחד צריך לזרום עם הילד כדי שהיה לו בטיחון ולא היה לו חסכים ילד שאין לו ביטחון ממי שהכי קרוב עליו גם בלילה איך הוא התנהל בחוץ? הוא לא יסמוך על אף אחד הוא לא יאמן גם בעצמו כי אף אחד לא נותן לו ביטחון אז איך הוא יצבור אותו לימדו אותו להיות בודד שאין אימון שאף אחד לא יכל את הכאב והצער שלו שאין דברים טובים בעולם ועוד הרבה את מבינה שזה סותר כי זה גם מוחך

אני כן מאמינה שיש גישות אחרות שאולי הן כמו שאת מתארת. אבל אני יכולה להבטיח לך שכשהורה נמצא שם עבור הילד במהלך היום, מדבר, עוזר, מרים ומחבק וכל הדברים שאותם את מתארת על מנת ליצור עולם של אמון וביטחון הילד בסביבה שלו ובעצמו.. הילד יגדל בצורה הטובה ביותר. אני כן חושבת שכמו כל הצרכים שיש לענות עליהם, הצורך בשינה הוא לא פחות חשוב.. וזה בסדר גמור אם הורה לא התנהל עם ילדו בזמן הלילה בדיוק כפי שמתנהל בזמן ערות. מכמה סיבות: האחת, גם ההורה הוא בן אדם.. יש המון הורים שמאבדים את סבלנותם מרוב חוסר בשעות שינה.. ואני מאמינה שהורה שהופך להורה לא צריך לוותר על עצמו עד לכדי מצב של חוסר תפקוד מיטבי.. בטח שהאחריות שלו גדלה ויש כאן תינוק חסר ישע ואונים לטפל בו.. הסיבה השניה היא מתוך האמונה שתינוק מגיל מסויים מפתח יכולות מוטוריות וקוגניטיביות ואני מאמינה שברגע שאנחנו מתערבים לו יותר מידי אנחנו לפעמים מונעים ממנו לפתח אותן בתחומים מסוימים כמו תחום השינה למשל. בנוסף, לעולם לא אנחה הורים להתעלם מהילד, לא לגשת אליו, לא לקחת אותו לחבק ולהרגיע.. לא להאכיל או לא להניק או חלילה להשאיר אותו לבד.. להיפך, שכל הורה יפעל לפי האמונה שלו והדרך בה הוא מאמין.

אז במקום שהורים ילכו לטיפול כי אין להם סבלנות לילד שלהם שולחים את הילד לטיפול דברים שלהם קשה הם מוותרים אז האופציה יותר קלה היא להגיד התינוק ילמד נהרוס לו ולמה לעצמנו זה אגוסטי תינקות צריכים חום ואהבה גם בלילה פיתוח השינה תקרה לבד ברגע שהיה מספיק בטוח בעצמו הם ישחררו את הבקבוק את המוצץ את הטיטול אנחנו מרגלים אותם להמון דברים וגומלים אבל מתי שאת רואה לנכון שהילד מוכן ובעיניין השינה 99 אחוז הילד לא רוצה בכך זה האמא בשבילו זה סבל אני יכולה לתת לך גם דוגמא את מחקר הוקפים ילדים צריכים חום אהבה ולא רק בסיס וגם בלילה! הקופים פיתחו הפרעות נפשיות בגלל זה יועצות שינה זה בעולם המערבי וגם עליו יש חילקו עדות ומחקרים שהם לא יעילים תיראי בסין ועוד ארצות השינה ביחד אפילו באותה מיטה כי זה דרך הטבע אנחנו יונקים ואנחנו צריכים את החום ואהבה של האמא גם בלילה

שוב, כאן נכנסת הגישה שלך אל מול הגישה שלי וברור לי שהיא שונה. אני לגמרי לא מתנגדת לגישה שלך וגם לא חושבת שהיא לא נכונה. באופן אישי אני פחות מתחברת. לדעתי אי אפשר שלא לשים את החברה שבה אנו חיים ומתנהלים במרכז.. אם הורה היה מפנה את כל כולו, לא הולך לעבודה על מנת לתת לילד קורת גג ואוכל הביתה אז אולי הגישה שלך הייתה מתיישבת לי יותר טוב:) אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות. ואף אחד לא מאמן את הילד.. אלא בסך הכל מחזק אצלו את מה שהוא כבר יודע.. ולא מתערב איפה שלא צריך. נכון, יש כאלו שזה יגיע בקלות רבה ויש שם יותר בשלות ויש כאלו שפחות, ולכן בוחנים את הדברים לפני ומתאימים תכנית עבור הילד ומה שהוא זקוק באותו השלב. אף אחד לא מתעלם ולא מדלג על שלבי התפתחות ועל מה שהתינוק זקוק לו. לא מחסירים לא חום ולא אהבה ולא עזרה ולא מוצץ ולא מזון ולא כלום.. יש המון קיצוניות בדברייך לטענתי והמון הכללות והשמצות של מי שלא חושבת כמוך. כמובן שזו זכותך, אבל זו לא הדרך שאני מתנהלת בה בחיי. אז לסיכום דברים: איש איש באמונתו יחיה 💜

זה היופי שאצלי זה לא שיטה זה הטבע זה ביולוגי ואצלך זה תעשייה זה לא הלכללה אני לוקחת את הדברים שלך וקוראת אני מדפדפת וקוראת דברים שרשמת אני מכירה את השיטה שאת עובדת בה אני מכירה יועצות שינה ןאני לומדת את העולם הזה אז קיצוני אין פה אני לא משמיצה אני אומרת שאין העולם המערבי עשה טעות וכבר המון המון מחקרים יש בנושא ועדיין זה קיים והורים חושבים שזב טווס לתינוק וזה לא

איש איש באומנתו יחייה זה בידוק כמו להגיד אהה בסדר אז הוא מרביץ לילד שלו הוא מחונך מעולה בזכות זה אז גם אני יעשה כך אבל שתינו יודעות שזה לא טוב השיח שלי ושלך הוא כדי לעורר בך שאלות תיצאי לחקור תיראי שזה אחרת

ומתנצלת על כול הכתיבה והשגיאות אמא לפעוט שובב😜

השיח הזה מעורר בי המון שאלות. אבל אין לי ספקות לגבי מה שאני מאמינה בו והדרך בה אני מלווה הורים. השיח הזה מלמד אותי רבות עליך, בין אם דברים שחידשת לי לגבי האמונה שלך לטבע ומי שאת.. ובין אם דברים שהם פחות מוערכים בעיני לגבי מה שאת עושה ואיך שאת מעבירה את האמונה שלך הלאה לאחרים. דבר נוסף שהשיח הזה מלמד אותי הוא שמאוד קשה לך שיש ריבוי של דעות ולא כולן מסונכרנות עם דעותייך. את המון מאשימה את העולם המערבי אך מבחינתי האשמות לעולם המערבי הן התעלמות ממנו. לא ניתן להפריד בן אדם מסביבתו, ולכן הלכתי ללמוד לימודים של כמה שנים על כל נושא הגישה ההתנהגותית שבה אני מאמינה (אגב, זה בסדר שאת לא)! לגבי השגיאות כתיב, מתארת לעצמי שאת בכתיבה מהירה ותוך כדי עיסוקים כאלו ואחרים 😂

זה היסטוריה של אימוני שינה 👇🏻 משם זה התחיל לכן אני מאשימה את העולם המערבי השנה היא 1920- ג׳ון ב.ווטסון הוציא ספר הורות בו הוא הנחה הורים לשים את הילד בלילה במיטה, לתת נשיקה רק על המצח ולצאת. ואם הוא היה ילד טוב אז הוא רשאי לקבל גם טפיחה על הגב. Fast forward to 1980 2 רופאים אמריקאים בשם וויסבלט ופרבר החליטו לקחת את זה צעד אחד קדימה. Cry it out- הומצאה על ידי וייסבלט ואילו פרבר המציא את שיטת הבכי המבוקר בה נותנים מענה לתינוק תוך השהיית תגובה למספר דקות בכל פעם. (או בשפתינו ״מענה לבכי״). להלן דבריו של ד״ר גאבור מאטה על שיטת פרבר: ״כרופא משפחה נהגתי לתמוך בשיטת, וכהורה יישמתי אותה בעצמי. עם הזמן התחלתי להבין שהשיטה מזיקה להתפתחות התינוק ולבריאות הנפשית של הילד לטווח הארוך. השיטה נראית פשוטה: ״תוך בערך שבוע, התינוק שלך ילמד שבכי לא מרוויח יותר מאשר בדיקה קצרה שלך, ולכן זה לא שווה את המאמץ. כך הוא ילמד להירדם בעצמו מבלי עזרתך״ (ציטוט דבריו של פרבר). אבל השאלה הגדולה היא- באיזה מחיר? מה עוד לומד תינוק כאשר מתייחסים אליו כך? ומה ההשפעה של למידה כזאת? בני אדם לא יכולים להיזכר במודע מה הם ״למדו״ בשנה הראשונה לחייהם וזאת בגלל שמבני המוח המאחסנים זיכרון נרטיבי עדיין לא מפותחים בגיל הזה. אבל מחקר נוירופסיכולוגי הראה שלבני אדם יש מערכת זיכרון הרבה יותר חזקה, שטבועה במערכת העצבים, והיא נקראת זיכרון פנימי. הזיכרון הפנימי מקודד את ההיבטים הרגשיים של ניסיון מוקדם, זיכרונות רגשיים אלו עשויים להישאר לכל החיים. הם משמשים כתבנית לאופן שבו אנו תופסים את העולם ולדרך שבה אנו מגיבים להתרחשויות מאוחרות יותר. (גם ללא הזיכרון של האירוע המקורי). האם העולם הוא מקום ידידותי ומטפח, או מקום אדיש ועוין? האם אני יכול לסמוך על בני אדם אחרים שיכירו, יבינו ויכבדו את הצרכים שלי? או שעליי להיכבות רגשית כדי להגן על עצמי מפני תחושה של פגיעות? אלו שאלות עקרוניות שאנחנו פותרים בעיקר עם מערכת הזיכרון המרומזת שלנו ולא עם המוח המודע שלנו. המסר המרומז שתינוק מקבל כשמתעלמים מהבכי שלו הוא שהעולם- שמיוצג על ידי האם- אדיש לרגשותיו. זה לגמרי לא מה שהורים אוהבים מתכוונים. למרבה הצער, הכוונה ההורית זה לא מה שהתינוק ישלב בתפיסת העולם שלו, אלא הדרך שבה ההורים מגיבים אליו. כשתינוק נרדם אחרי זמן ממושך של יללות ובכי מתוסכל שזועק לעזרה- לא מתרחשת למידה. זה לא שהוא למד את ״המיומנות״ של הירדמות, אלא המוח שלו נכבה- כדי להימלט מהכאב העצום של הנטישה. זה מנגנון נוירולוגי אוטומטי. למעשה, התינוק מתייאש ומוותר נכון שאת לא הולכת בשיטה הזאת אבל משם זה התחיל וכן אפשר ללכת ״נגד״ סביבתו כי אני במלא קבוצות ומלא סביב הנושא הזה בארץ או מחול עוקבת ברשות החברתית והרבה אומרים את מה שאני מאמינה בו אני לא מאשימה אותך כי זה ברור שאת חושבת שזה בסדר כי זה מה שלימדו אותך ב17 שיעורי זום כמו שאמרתי לך אני ברשותות לומדת וכו ועד יודעת כמה יועצות שינה הצטרפו בזכות רשתות והידע המופץ שם זה לא טבעי לתינוק אימוני שינה מכול סוג יש לי פה פוסטים בנושא ממליצה להכינס לקרוא כול הפוסטים מעותקים מלירן צמח שהיא למדה בפסיכולוגיה וחינוך BA •שינה בגישת Baby Led Sleep •מדריכת הורים בגישה התפתחותית-היקשרותית •מדריכה מונטסורית ויש עוד מילניים כמהו פשוט הכי מתחברת לכתיבה שלה😊

אני לגמרי בטוחה שאת במלא קבוצות וחקרת את הנושא לעומק. המחקר שהבאת פה לא מתקרב לגישה שבה אני מאמינה ועובדת:) וגם כשאני קוראת אותו אני מופתעת שיש אנשים שעושים ופועלים בגישות אלו… גם אני באה מתחום החינוך, גם לי יש תואר בפסיכולוגיה וגם אני מדריכת הורים בגישה אדלריאנית.. אני יודעת שיש המון מחקרים בכל תחום שהוא. לכאן או לכאן.. ובטוחה או לפחות רוצה להאמין שכל אמא ואמא וגם אבות כמובן בוחרים לקחת ליווי, עזרה או ייעוץ לאחר שקראו, בדקו וחקרו את הנושא .. מצאו למה הם מתחברים יותר ומה מתאים יותר לערכים שלהם כהורים וכבני אדם:)