אשמח לעזרה מי שמכיר את הסיפור שלא הייתי חודש בבית עם הילדה יודע מאז שהשתחררתי היא רוצה כל היום ידיים ולא רק ממני מכולם וממש לא מוכנה לרדת מהבנאדם עזבו שלי זה ספציפית קשה וכואב כי האפידורל דפק לי את הגב לגמרי אבל יש מצב שזה גם קשור לתקופה שלא הייתי איתה? ומה אפשר לעשות או להבליג

כמה שיותר חום ואהבה ונשיקות וחיבוקים תשבי איתה בספה תקראי לה סיפורים היא חייבת תשומת לב הכי הרבה בעוולום ממך עכשיו

נשמע שזה רצון לקשר, חרדה שיעזבו אותה. מלא חיבוקים ❤️

לדעתי זה באמת חרדה כי לפני כמה דק היא לא ראתה אותי לשניה התחילה לבכות

קוראל את מהממת! כנראה חרדת נטישה. תהי איתה כמה שיותר תביאי לה ביטחון

היא תקבל ממני את הכי בטחון שיש אני מראה לה גם רוגע ומדברת איתה בנחת ומסבירה לה הכל בנועם

אני חושבת שזה יקרה גם שתביאי את התינוק הביתה, תמיד אח גדול קשה לי בהתחלה. בטוחה שתעשי את המעבר מעולה!!

קשה לו

קרה לי לא מזמן אחרי שחזרתי מלידה הבת שלי לא ראתה אותי יום שלם (יצאתי גם באמצע הלילה אז כשהיא קמה בבוקר לא הייתי) והיא קמה בצרחות בלילה בעלי קם להרדים אותה לא רצתה קמתי אליה ודיברתי אליה בגובה עניים אמרתי לה כמה אני אוהבת אותה וגם כשאני הולכת לעבודה היא נמצאת בלב שלי ואני מתגעגעת אליה אמרתי לה מלא שאני גאה בה ואוהבת אותה היא הסתכלה עליי נתנה לי חיבוק וחזרה לישון לפעמים תינוקות צריכים לשמוע מאיתנו דברים…

כשחזרתי מליווי לידה הכוונה** לא לידה של עצמי

בגלל שהדמות האימהית שהיא רגילה אליה נעדרה לה לתקופה כנראה שהיא לקחה את זה קשה ומפחדת שזה יקרה שוב יכול להיות שהיא חרדתית תני לה הרבה חום ואהבה תסבירי לה שהתקופה שלא היית בבית נגמרה ושאת לא תעלמי יותר תבני לה ביטחון כנראה שהוא קצת ירד כשלא היית ביטחון ואהבה זה בדברים הקטנים אפילו הבוקר טוב או החיבוק והנשיקה שלפני השינה יכול להיות שזה היה לה חסר

הכי מובן וברור חרדת נטישה וזה גם שלב תקין התפתחותי. תתהני לה כמה שי6תר אהבה חום חיבוקים תנסי להציע לה משחק ביחד לעניין אותה בדברים זמן איכות את והיא וכמה שיותר להסביר לה שאת אוהבת אותה ואת איתה ולא עוזבת וכן לתת לה להתפנק ברור

קוראלי עברתי את זה עם הילדה שלי שהייתי מאושפזת כמה ימים בהריון בסיכון ואחריי שחזרתי היא כעסה עלי לקח לי כמה ימים עד שהכל חזר לקדמותו...את צריכה להיות סבלנית ולהעזר במי שאת יכולה ❤

הגיןני מאוד! לא להבליג… לחבק אותה להכיל אותה !!! היא זקוקה לך גם נעלמת לה מהבית ( לא מרצונך כמובן ) וגם חזרת עם תינוק זה לא פשוט לה פתאום היא חולקת את אמא עם עוד מישהו שמבחינתה אמא רק שלה תני לה את הבמה שלה המקום שלה זה יעבור

וואי זה ממש הגיוני מה שאת עוברת איתה. קודם כל זה שנכנס תינוק חדש הביתה ופתאום הצומי מתחלק לעוד מישהו זה משפיע. והכל חדש לה היא כל כך קטנה ועדינה ופתאום החיים שהיא הכירה השתנו לה מקצה לקצה אמא שלה לא היתה בבית ועד שהיא חזרה היא לא פנויה אליה כמו בעבר. אצלינו תמחד נוהגים שקונים מתנה לילד הגדול ואומרים לו שזה מהתינוק ובכללי לחבק אותה ולתת לה את כל הצומי שהיא מבקשת כמה שאת מסוגלת כמובן. ולאט לאט היא תתרגל למציאות החדשה ותרפה ממך.

לגמרי חרדת נטישה ואם לא מטפלים בזה נכון זה רק הולך ומחמיר. אני הייתי מציעה התייעצות עם מישהו מקצועי כי כל ילד מגיב אחרת וחבל שתקח את זה איתה בעתיד וזה לגמרי דופק (מנסיון של אחיינית שלי)

תראי לה את אחיה הקטן ותגידי לה אמא הלכה להביא לך מתנה ❤❤❤

נשמע כמו חרדת נטישה יואו מסכנה קטנה