היי אמהות. אני אמא לתינוק בן 10 חודשים. סיימתי תואר בהנדסה לפני שנה וחצי ואני עובדת בחברת הייטק. עבודה מאוד אינטנסיבית עם הרבה שעות עבודה *אבל* מקום להתפתח וללמוד... אני כל הזמן חיה עם אשמה שאני אמא רעה שהילד שלי גדל יותר עם סבתות מאשר איתי ורע לי ממש. אגב בעלי עובד בביטחון המדינה ולכן גם לא הרבה בבית. איך חיים עם האשמה הזאת? זה משכורות שאנחנו חייבים וזאת הזדמנות שלי להתמקצע וללמוד ומצד שני הלוואי והייתי מהאמהות האלה שלוקחות את הילד ב14... אני מרגישה שאני חיה באשמה וזה קשה לי נורא

היי יקרה, אין דבר כזה אמא רעה! אני גם סיימתי לפני כשנה מהנדסת ומחפשת עבודה בהייטק כמתכנתת, במהלך החיפושים אני נוכחת לראות ולהבין שאצטרך להתפשר בגידול הילד (בן 3 חודשים) לטובת קריירה. זהו תחום לא פשוט שדורש מהעובד אבל בסופו של דבר קוצרים את הפירות והילדים גודלים ואף אחד לא זוכר כלום 😜 את מקסימה. אגב, אם מחפשים אצלכם עובדים אשמח לשמוע פרטים. אני מהדרום!

מחפשים תמיד! תחפשי חברת align הם בפתח תקווה אבל יש שם עובדים מכל הארץ! שיהיה לך בהצלחה אהובה וכן בסופו של דבר אנחנו עובדים בשביל להבטיח להם עתיד טוב ולתת להם דברים שלנו לא תמיד היו (אני עובדת מגיל מאוד צעיר וממש לא הייתי רוצה שהילדים שלי יצאו לעבוד מהגילאים שאני עבדתי בהם, תודה לאל על הכל אבל זה לא היה פשוט)

אולי אתן נקודת מבט קצת שונה.. גם אני מהנדסת. ילדתי ותכננתי לחזור לעבוד אחרי חצי שנה.. תמיד ראיתי את עצמי אשת קריירה, פמיניסטית, מפרנסת לא פחות מהגבר וכו׳, בפועל, לא מסוגלת.. עד היום אני איתו בבית.. הקריירה כבר לא בראש מעייני, כל הזמן מהדהד לי בראש איך זה היה פעם, איך זה בטבע, איך אנחנו כנשים נולדנו להיות אמהות ומה זה אומר? בקיצור.. מעריצה נשים כמוכן מצד אחד שלא מוותרות על הקריירה ועל השאיפות שלהן.. מצד שני זה לא מרגיש לי נכון. מרגישה תקועה מצד אחד אבל בתפקיד חיי מצד שני;)

ואגב כתבתי את זה נטו כדי לתת עוד נקודת מבט.. ממש לא מתכוונת לגרום להרגשה לא נעימה.. סתם נקודה למחשבה שהקריירה גם יכולה לחכות כשזה מתאפשר;)

זה בדיוק הדילמה.... מבינה אותך מאוד! אבל אני לא יכולה לא לעבוד אנחנו חייבים 2 משכורות