היי בנות, חייבת לשתף במשהו שיושב עליי המון זמן ואולי ישמע לחלקכן כאילו אני מטורפת. לפני שפגשתי את בעלי הוא היה משחק עם החברים שלו פוקר 2-3 פעמים בשבוע,כשכל פעם כזאת באיזור ה3-4 שעות בלילה. מאז שהכרנו והתחתנו,לא יצא להם לשחק כי כל אחד הכיר מישהי וחלק עברו לעיר אחרת.בזמן האחרון הם מדברים על זה המון שהם רוצים לחזןר לזה,קובעים בסביבות 10 בערב ואיכשהוא זה מתבטל.. ובתוך תוכי אני מקווה שזה לא יצא לפועל כי אני לא אוהבת שבעלי חוזר בשעות 1-2 הביתה כמו איזה רווק מהולל כי עכשיו הוא נשוי וזה מרגיש לי פחוץ מתאים.אבל מבחינתו זה בסדר כי גם חלק מהחברים שלו נשואים וגם הם עןשים את זה(למרות שהנשים שלהם גם לא אוהבות את זה בכלל). וכל פעם שאני רק שומעת את המילה פוקר זה עושה אותי עצבניתתתת.מה אמורה לעשות בקשר לזה?אגב אציין שאנחנו בנתיים גרים אצל ההורים שלו ופחות אוהבת שהוא משאיר אותי שם לבד עם עצמי כל הערב עד הלילה בבית שלא שלי ואמא שלו נדבקת אליי

זוגיות מורכבת משני אנשים, שצריכים להתפתח ביחד ולחוד. חשוב שתדברו על הדברים האלה בפתיחות, תשתפי אותו למה את מרגישה שזה קשה לך, על כך שלא נעים לך להישאר לבד אצל ההורים שלו, על זה שהם נשארים שם עד מאוד מאוחר וזה גם לא נוח לך, ותהי פתוחה גם לשמוע אותו - כי יכול להיות שגם הוא צריך פעם בשבוע את הרגע לעצמו להיות עם חברים ולקבל קצת אנרגיה אחרת ולהתאוורר. וביחד תחליטו מה מתאים לכם, אולי פעם בשבוע ושיחזור קצת יותר מוקדם? אולי כשאת הולכת להורים שלך? כל אחד יצטרך להתגמש למען האחר ותחפשו משהו באמצע

אם זה עושה לו טוב תתני לו אין לך מה להתעצבן תגידי תודה שזה זה ולא דברים אחרים

אני חושבת שכל עוד הוא נהנה והחזרה מאוחר לא פוגעת בתפקוד שלו ובמחויבויות שלו (החשובים לא צריך להתקטנן על דברים קטנים), אין סיבה לכעוס. מגיע לו להנות וגם אנשים נשואים יכולים לעשות דברים שעושים להם טוב.

היי אהובות תודה על התגובות, נכון מסכימה לגמרי..סתם נראה לי שזה מציק לי באמת מהמקום הזה שאפילו אין לי את הפינה שלי כשהוא הולך..ונוח לי שם רק כשגם הוא נמצא. כמובן שזה לא הגיוני לבקש ממנו להיות צמוד אליי,אבל סתם מבאס אותי שבנוסף לכדורגל שהם הולכים כל שבוע לשעתיים,עכשיו גם נכנס הפוקר לחיינו וזה באמת קשה לי למרות שבתוך תוכי יודעת שאןלי כן צריכה לשחרר

אני חושבת שזה משהו בנו מקנא ומתעצבן שזה לא משהו שהוא סביבינו אני חושבת שתנסי לשחרר כמו שאני אומרת לעצמי לא נשמע ש זה יחזור למתכונת של שיגרה אבל זה כיף מפגשים של חברים ולהנות זה לא מועדון ולא יציאה זה ערב ביתי עם חברים מבינה אותך אבל צריך לשחרר ולבחור את המלחמות זה הכיף שלו תנסי לשמוח מהשמחה של בעלך

עדן,ממש ככההה.יש קטע כזה שכל עוד זאת יציאה שלא קשורה אלינו זה מעורר קצת עצבים חח אבל שוב כמו שאמרתי,זה באמת יותר קשור לזה שזה מבאס אותי להשאר לבד בבית של ההוריפ שלו, וגם כל פעם שהם יושבים,הם נתקעים המון זמן יחד כי אהה יש משחק כדורגל בטלויזיה בואו נראה-בום שעה וחצי נוספים, מי רעבב?נזמין לנו פיצה?-עוד שעה... אז זה יוצא מפגש של איזה 5 שעות וכל זה בשעות הערב-לילה..וזה באמת מבאס אותי שבכל זה אני נשארת עם עצמי סגורה בחדר כי לא בא לי לצאת כי אמא שלו בסלון והיא תציק לי

הריון ראשון את כל כך צודקתתת.אבל הבית שלנו יהיה מוכן רק עוד 4 חודשים ולא חכם להשכיר לתקופה כזאת קצרה...זה באמת קשה ולא שוןה כלוםםם.אבל זה עוד רגע נגמר תודה לאל

אני חושבת שחשוב שלכל אחד יהיה עת החיים שלו והחופש שלו בתוך הזוגיות, כמו שאת לא היית רוצה שתניה לו בעיה עם איזשהו תחביב שלך זה צריך להיות הדדי! כל עוד זה לא מוגזם ולא על בסיס יום יומי לא רואה בזה בעיה, חבל על העצבים שלך תבחרי את המלחמות שלך

היי עפרי גם אם זה אומר שהם יכולים ללכת ב8 או 9 ולחזור בסביבות 1-2 בלילה..?לא אמור טיפה לעצבן..?

את רושמת שאמא שלו מציקה לך, מה זה אומר? את גרה אצלה בבית - למה את נסגרת בחדר? למה את לא יוצרת איתה קשר, יושבת איתה בסלון על קפה, משוחחת איתה? אולי היא מנסה להתחבר אלייך? הוא בעלך היא חמותך ואת יוצאת קצת כפוית טובה בכך שאת אומרת שהיא מציקה לך ואת ניסגרת בחדר בבית שלה כמו ילדה בת 16.

תקבעי ערב בנות עם החברות שלך תצאי תבלי למה רק הוא?

מורן, הייתי ככה בהתחלה.יושבת איתה המון יותר מאשר איתו. אבל היא אישה לא קלה..זה כבר סיפור בפני עצמו.אז לפעמים מעדיפה להיות בחדר בשקט שלי. הריון ראשון-נכון זה 99 אחוז בגלל זה אלכס-ברור..אבל לא כל פעם שהוא הולך..כמה אפשר.וגם חברות שלי לא גרות קרוב אז אי אפשר מהרגע להרגע..ואצלם הם קובעים כדורגל או פוקר באותו רגע

וואלה אם זה על כסף הייתי מצטרפת חחחחח אין דבר יותר כיף תגידי לבעלך שיעשה ערב עם הנשים של החברים שלו ותעשו פוקר של החיים

גם אם זה משמונה עד 1-2 בלילה לא הייתי מתעצבנת אם זה היה עד הבוקר אולי…. אבל גם שחררי זה לא קבוע

גם לבעלי יש ימים קבועים שהוא הולך לשחק פוקר עם חברים עד 2-3 לפנות בוקר ,אבל אני נותנת לו כי אני יודעת שזה עושה לו טוב ומשחרר אותו קצת ,חוץ מעבודה ובית

הוא מפסיד שם כספים?!

פוקר=הימורים=התמכרות

כמו שאחרות אמרו, הייתי משחררת אותו אבל לא נראה לי מתאים לגברים נשואים/עם משפחה ללכת ככה פעמיים שלוש בשבוע. זה כבר יותר מידי. אם יש יציאה כזו פעם בשבוע ואז שחוזר מאוחר לא נורא. את יכולה בערב הזה לומר שאת פורשת מוקדם כדי לראות סרט בחדר נגיד. או לעבוד על משהו לבד אם את בכל מקרה תמיד שם עם החמים אז גם הם יבינו שאתקצת לבד בערב הזה או שתקבעי גם עם חברה..

איזה מהממות אתן על התגובות.דבר ראשון תודה. פיקאצו-זה שטויות,כי גם הוא מפסיד וגם אם מנצח,הם משחקים על סכום של גג 100 שקל בשביל הכיף.אז זה לא מה שמטריד אותי.באותה מידה הוא יכל לצאת איתם למסעדה והיה מוציא הרבה יותר. חלי- צודקת לחלוטין,אני יוצאת אבל אחרי 2 דקות מתייאשת ממנה קצת כי כמו שכבר רשמתי באחת התגובות,היא לא ממש קלה... 2.יש בזה משהו חח.. 3.כמו שאמרת צריך באמת ללמוד איך למתן את זה...אני באמת לא רוצה להפוך אותו לאומלל אבל רואה שכשהוא הולך ואני נשארת 4-5 שעות עם ההורים שלו בערב לבד,אני האומללה..אז מנסה ללמוד עם עצמי איך להפוך את זה לבסדר..ולא כל כך יודעת איך לצערי. בייבי1- לקבוע עם חברה זה רעיון מעולה...אבל הן גרות מאוד רחוק והפוקר נקבע מהרגע להרגע..ככה שזה לא מתאפשר ברוב המקרים😔