חייבת לפרוק וצריכה את העצה שלכן, בעלי גרוש עם ילדה אנחנו יוצאים שנתיים ויש לנו תינוק, בהתחלה כשהכרנו הכל היה סבבה זרמתי עם זה שהוא גרוש, הילדה שלו באה פעם בשבועיים והיא מאוד תלותית בי, בהתחלה לא הפריע לי כי לא היה לי ילד ועכשיו אני מוצאת את עצמי כל היום עצבנית בגללה ובגלל הסיטואציה שהיא אצלינו, מפריע לי מאוד שבעלי כל היום מדבר עם גרושתו כל פעם שאני רואה את הפלאפון שלו פתוח על השיחות תמיד אראה את השם שלה שם ותמיד יש שיחות בווצאפ, אתמול רבנו ממש כי אמרתי לו שלא מתאים לי כל הקטע הזה של גרושתך שאתה בקשר מאוד מאוד הדוק איתה אני מרגישה כאילו אני בזוגיות ויש לנו אדם נוסף בזוגיות, היא מתערבת יותר מידי בחיים האישיים שלנו מתערבת בין בעלי למשפחה שלו כל הזמן מדברת שטויות ושלא תבינו היא לא בת 12 היא בת 40 פלוס יותר מבוגרת מבעלי בכמה שנים, אני באמת מבינה את הקנאה שלה, אבל זה פשוט מפריע לי, בעלי אומר לי את רואה שאני תמיד חותך אותה בשיחות סבבה הכל טוב שאתה חותך אבל למה שהיא מדברת עליי אתה לא עוצר אותה או אומר לה משהו למה אתה לא מגן עליי ??? בקיצור נמאס לי מהקשר הזה, נמאס לי מהילדה שלו, נמאס לי מהמשפחה שלו אנחנו כל הזמן בריבים איתם, אין לי חשק לזוגיות הזו, לפניו הייתי האישה הכי מאושרת בעולם כן מאושרת גם כשהייתי רווקה ללא ילדים, ואני פשוט רוצה לקום וללכת, נמאס לי להיפגע, נמאס לי להרגיש לא שייכת , חלאס רוצה לחיות את החיים שלי בכיף עם הבייבי, רוצה לעשות מה שבאלי ולקנות כמה שבאלי בלי שכל פעם יגיד לי ״ תפסיקי לקנות שטויות״ בקיצור רותה להתקדם גם אם זה להמשיך לבד עם הילד בלעדיו נכון אני יודעת שזה קשה, אבל זו כנראה הדרך היחידה שיכולה לעשות לי טוב ולהפוך אותי לאדם שהייתי פעם. תודה למי שנשארה עד הסוף ותודה שיש לי אתכן ❤️

שולחת לך חיבוק❤ העצה היחידה שאני יכולה לתת זה שתמיד תהיי נאמנה לעצמך ותמיד תעדי מה שטוב לך. הילדים מאושרים כשאמא מאושרת.

תעשי מה שהלב שלך אומר הכי חשוב❣

אוף אני מצד אחד רוצה לקום ולעזוב ומצד שני לא סגורה על זה אבל יודעת שלא טוב לי ולא רוצה להיות במקום שאני מרגישה חרא עם עצמי או מרגישה כאילו אני חייבת משהו למישהו, מפחדת שהוא יעשה משהו ויוכל לקחת את הילד כי אין לי כלכך אמצעים, אני מקבלת שכר של 4000 שח בעבודה והוא אולי יוכל לשחק על זה ולנסות לקחת את הילד שהוא יקבל את המשמורת עליו

חלי בהתחלה זה לא היה ככה, הקשר שלהם היה אחר, פתאום בבום אחרי שילדתי הכל השתנה

אני חושבת ששכשנכנסים לקשר עם גבר שיש לו ילדים צריכים לקחת בחשבון שהקשר שלהם יהיה לכל החיים וזה לא זמני.. מדובר בילדה קטנה, ילדה שצריכה לעזוב את אמא שלה פעם או פעמיים בשבוע וללכת לבית של אבא שלה ששם יש אישה אחרת והרגלים אחרים וזה לא פשוט לה בכלל.. ובטח שהיא האחרונה שצריכה לסבול מהמצב. אז את, בתור מבוגר שבגלל שאת בזוגיות עם אבא שלה את לפי דעתי צריכה לטפל ולוודא שהיא מאושרת אצלכם וטוב לה. כל השאר פשוט לא משנה.. אני בנאדם מאוד אמפתי בד"כ עד שזה מגיע לילד שהוא חסר אונים.. אין דבר כזה נמאס לי ממנה.. זה פשוט לא בסדר. היא ואמא שלה יהיו חלק מהחיים של בעלך עד שהילדה תגדל ואז הקשר כנראה יהיה איתה. את צריכה לשמוח שבעלך כזה גבר שהוא מכבד את גרושתו ומטפל יפה בילדה שלו ולא זונח אותם כי יש לו זוגיות חדשה. זה מראה שהוא בנאדם טוב וערכי.

את לא חייבת להתחיל מהסוף, אפשר ורצוי ללכת קודם לטיפול זוגי כדי לעבוד על מה שמפריע לך בקשר ולתת לזה צ'אנס להשתפר

אין כלכך מה לתת לזה צ’אנס כי זה לא שהוא יפסיק את הקשר עם הילדה שלו בגללי, פשוט קשה לי ולא מתאים לי שיש מישהי חיצונית שמתערבת תמיד בקשר שלנו, דוחפת את עצמה בכל מקום, מדברת עלי, מדברת על הבן שלי, וואלה לא מתאים לי אומרת לכן אמיתי, לא רוצה לראות את הילדה שלו, לא מעוניינת לשמוע כלום על רגושתו, רוצה אותו לעצמי ואת זה אני לא יכולה לקבל, טיפול זוגי זה לא משהו שיכול לעזור כי גם אני לא אומרת לו בפנים ״ לא רוצה להיות בבית כשהילדה שלך פה״ אני סותמת את הפה ואוכלת את עצמי מבפנים

וחאלס נמאס לי לסתום וכל פעם לסבול ולהתעצבן כשהיא פה, פחות מתאים לי קשר כזה, ושוב פעם בהתחלה זה לא היה ככה, בהתחלה ממש זרמתי עם זה והכל היה טוב ואז עם הזמן זה התחיל להשתנות, הגרושה פתאום התחילה לדחוף את האף שלה לכל מקום שלא שייך אליה, אומרת לילדה לשאול אותי שאלות שילדה בגיל שלה בכלל לא אמורה לדעת, כאילו בחייאת מה נסגר ?!?!

המטרה של טיפול זוגי זה לא להעלים את הבת שלו או את גרושתו מחייכם.. זה לא יקרה, ואם זה יקרה זה סימן ממש רע. תארי לעצמך שמחר אתם מתגרשים והוא מפסיק להיות בקשר עם הילד שלכם כי למישהי אחרת זה לא בא טוב.. המטרה של טיפול זה קודם כל שלא תחזיקי בבטן את מה שמפריע לך, שהוא יבין מה מפריע לך ויוכל לשנות, ושאת תביני מה עובר עליו ותוכלי לקבל יותר התנהגויות שלו. פשוט לפתוח את התקשורת ביניכם.. אני מבינה שעכשיו את עצבנית ונעולה על זה שיהיה לך יותר טוב לבד, אבל אני מאמינה שיש סיבה שבחרת להסכים להיכנס לסיפור הזה מלכתחילה והתחתנת דווקא איתו ולא עם איזה רווק בלי ילדים. אולי תנסי להיזכר למה בחרת דווקא בו ולמה (והאם) שווה להילחם עבורו, עבורכם. תמיד יש עליות ומורדות בזוגיות, החוכמה היא לצלוח את זה יחד ולא לקפוץ מהסירה אחרי גל אחד