משתפת לא מאנונימי שלא תחשבו שזו הטרלה אני אימא לשתי בנות , הבכורה בת שנה וחצי ותינוקת בת 4 חודשים אחרי שילדתי את הבת השנייה אובחנתי עם דיכאון אחרי לידה שלא טיפלתי בו מחשש מה יגידו מסביבי , בעלי גם שכנע אותי שאני אוכל בכוחות עצמי לצאת מהדיכאון הזה והכל בראש שלי תבינו את המצב שלי .. אני עם שתי צמודות בלי עזרה מאף אחד בכלל אפילו בעלי עוזר ממש מעט כשחוזר מהעבודה בערב יש תקופות שאני מצליחה להשתלט על עצמי ועל מחשבותיי ויש ימים שאני מאבדת את זה במיוחד לאחרונה עם כל הבידודים של הבכורה .. לצערי הרב התחלתי להוציא את הכעס שלי עליה ולתת לה מכה ביד , בטוסיק ולקלל אותה במילים ממש גסות , ואםילו התינוקת מקללת אותה אני פשוט לא מצליחה לשלוט בעצמי כבר אני מודעת שזה לא בסדר ולא מקובל בכלל , אין לי עם מי לדבר , אין לי מי שיושיט לי יד כדי לצאת מהמקום החשוך שאני נמצאת בו ועכשיו אימא שלי במקום שתציע לעזור לי במשהו היא מאיימת שתפנה לרווחה שיקחו לי את הילדה כי אני נותנת לה מכות 🤷 שאף אחד לא מבין מה אני עוברת , התגעגעתי לעצמי , אני מפנטזת על מקלחת ארוכה .. על דברים בסיסיים אני חולמת .. עד מתיי אני לא מעוניינת בעזרה מקצועית , תנו לי טיפים איך לעזור לעצמי לפני שיהיה מאוחר מדיי