כמה קשה לי לכתוב את זה. אין לי עם מי לדבר. אין לי. שבוע אחרי לידה שלישית. מאדם שמח, אופטימי, פעיל, נהנה ואוהב, אני דבר כלי, בוכה בלי הפסקה, עצובה, פסימית, ממורמרת, לא מוצאת טעם במה שעובר עליי ובתוספת למשפחה. כשהייתי בהריון היו לי את 2 הבנים. הייתי אמא פעילה, עובדת וחוזרת להיות אל ורק שלהם. משמחת אותם ומעניקה את כולי. ההריון עבר בטוב. מאז הלידה, ואני יודעת שעבר רק שבוע, אני בעצב עמוק מאוד. אני מרגישה שהתינוק החדש מדכא אותי. הוא גורם לי להישאר בבית כל היום. גם ככה אין לי משפחה שגרה קרוב, אין לי חברות..העבודה הייתה גורמת לי חשק לצאת ולעשות.. בעלי עצבני כל הזמן. גם הוא עובר דברים ואני מבינה אבל הוא מתעצבן על הילדים. לילדים גם קשה עם התינוק והם בוכים ומקנאים כולם כאן עצובים ועצבניים. אני יודעת שאני עם מלא הורמונים, אבל באמת מרגישה שהחיים של לפני ההריון הזה היו לי הרבה יותר טובים ומה חשבתי לעצמי שהבאתי עוד אחד. אני רק מחכה שיעברו הימים, ויעברו הלילות, ושוב חוזר.. נפשית קשה לי. הלידה הייתה קלה אז פיזית אני באופן יחסי בסדר. התינוק הזה שינה את כל המאזן בבית. אני בעצבות נפשית גדולה.

וואי חיים שלי אם את רוצה לדבר איתי אני אשמח להיות שם בשבילך עומנם לא יכולה להבין אותך כי אני רק עוד חודש וקצת יולדת ילד ראשון אבל אעזור ואתמוך בך כמה שאני יכולה אם תרצי תגידי ארשום את המספר שלי שתדברי איתי בווצאפ

חיבוק גדול ❤️

חיבוק ענק חיים שלי מקווה שישתפר 🫂🤍 ואם לא קחי עזרה https://www.nitza.org/

אוי נשמה... נשמע שאת במקום מאוד לא טוב נפשית וזה משפיע על כל הבית.... יש פרוייקט שנקרא אם לאם, יש בהמון מקומות בארץ. נשים מבוגרות שבאות ומקשיבות ומדברות עם יולדות. ככה סתם, באהבה! אם זה משהו שנשמע לך שיכול להיות לך נחמד תפני לאם לאם באזור שלך.. ואם במקרה אני גרה קרוב אלייך אשמח ממש לעזור! אני גרה באזור מודיעין..

תודה רבה יקרות. אני לא מהאזור. אני מתביישת להתכתב בווצאפ כי אני מתביישת שידעו מי אני כל כך עצובה. הייתי מאושפזת יומיים אחרי הלידה והייתי בטוב. רק הגעתי הביתה כל המצב החדש הביא לי מציאות קשה מאוד. בעיקר מול הילדים הקיימים. אין לי חשק לחשוב על כלום. כל כך כל כך עצובה

אל תתביישי! זה כל כך לגיטימי!!! ❤❤❤

אין לך מה להתבייש יפה שלי את צריכה לחשוב חיובי אנחנו לביאות תהיי חזקה תראי שאת לא נשברת ואת תראי שאף אחד מהמשפחה לא ישבר קצת קשה מבינה אותך 3 ילדים אבל תהיי חזקה זה לגיטימי

זה באמת מאוד מאוד לא פשוט. הגוף שלך בטראומה פיזית, את צריכה להתאושש, ובמקום שיקיפו אותך בצמר גפן את עוד צריכה לגרום לבית לתפקד.... את צריכה עזרה.. בכל צורה שיש... אפילו רק שמישהו ידבר איתך וישמע כמה קשה לך...

ליטל צודקת את צריכה שמישהו יקשיב לך אין לך מה להתבייש אמרתי לך אם את רוצה ארשום את המספר שלי ואהיה שם בשבילך ואתמוך בך ואם אוכל אעזור במה שיכולה

תודה רבה אתן מאוד מרגשות. אני באמת אסירת תודה שהלידה הייתה קלה (כמה שאפשר) וזה מה שהיה חסר לי שגם פיזית היה לי קשה. אני יודעת שעם הזמן הדברים יראו אולי אחרת אבל אני רוצה את החיים של לפני אין לי כח עכשיו להתמודד 😔😔😔

חיים שלי תהיי חזקה בשבילך בשביל התינוק והילדים ובעלך

יואו, אני מתה פה... בא לי לבוא ולתת לך חיבוק.. 💚💚

מבינה אותך. זה קרה לי אחרי הלידה השניה ( צמודים) הרגשתי שהכל השתנה לי פתאום ולא לטובה. הייתי עצובה ועייפה. לא נהנתי מכלום. בסופו של דבר רק תמיכה מהמשפחה עזרה לי. הכל משתנה פתאום, כל אחד נמצא במשבצת אחרת. זה ממש מובן והגיוני. תזכרי שזו רק תקופה, ואם יש לך משפחה קרובה, חברות זה מאוד עוזר.

זה לגיטמי מאד!!!! גם אני אחרי לידה שלישית (לפני שבוע וחצי) וממש עדיין בתוך הכאפה. לי גם ההחלמה הפיזית הייתה לא קלילה אבל ברוך השם מאחוריי. חשוב שנזכור שהעייפות הזו היא משפיעה כלינו ועל האנרגיות שלנו מאד מאדדדד נראה לי אנחנו פשוט צריכות לנשום עמוק ולתת לימים הראשוניים האלה לעבור… לאט לאט התינוקי יגדל ונוכל לצאת איתם ולהנות מהילדים הגדולים כל היום בלי השעות של העבודה פשוט זה עניין של זמן… סבלנות. תנוחי כמה שאת יכולה ותנסי למצוא זמן לעצמך כדי לשפר את המצב רוח

חיים שלי זה אמנם רחוק אבל אני בטוחה שגם אחרי הלידה הראשונה לא הכל עבר חלק, תנסי להזכר... זה לגיטימי להרגיש שהכל התהפך כי באמת הכל התהפך לא פשוט להחזיק שבוע אחרי לידה בית שלם עם 4 נפשות. אני ממש יכולה להבין אותך אין מישהו שיכול להגיע לעזור ולתת לך קצת זמן שלך?

וליטל נשמע פרוייקט מדהים שמחה שגילית לי אותו 💗

נשמע שאת בדיכאון אחרי לידה, יש עמותות שעוזרות בזה תנסי לבדוק ולהרים טלפון, יכול להיות שטיפול קצר יעזור לך מאוד

תודה רבה. זה נשמע דכאון אחרי לידה? רק פסיכולוגית לא רוצה לדעת שאני בזה 😔

מיד אחרי לידה יש לכמעט כל הנשים דכדוך וזה בסדר.. לרוב זה עובר לבד אחרי שבועיים-שלושה כזה, אם את רואה שזה ממשיך ולא משתפר אז כנראה זה באמת דיכאון אחרי לידה. עוד קצת מוקדם בשביל לדעת.. (בגלל זה עושים את השאלון בטיפת חלב בגיל חודש..)

היי בנות, רציתי לכתוב לכן.. אתמול דיברתי עם בעלי. ממש התעקשתי שלמרות העייפות נדבר. ביקשתי ממנו לעודד אותי ושישתדל להיות סבלני וכו'.. מסתכלת על שעות ביום שאני מרגישה בהן טוב יותר ומשתדלת להתחזק ולהפנים שזו תקופת הסתגלות והיא תעבור 🙏

כל הכבוד לך! זה כל כך חשוב! ואם יש אופציה להביא עזרה בכביסות, נקיון, בישולים.. כל דבר שיכול להקל עלייך... זה ממש יכול לעשות את ההבדל. בהצלחה!! 🤗

ותודה שחזרת לעדכן... היית במחשבות שלי מאתמול..

תודה ליטלי יקרה! משתדלת לאסוף את עצמי ולקוות שיהיה בסדר 🙏❤️