פוסט פריקה.. שכחתי כמה קשה זה ניובורן, אני מרוסקת.. נפשית ופיזית.. בעלי עוזר המון עם הגדול שלנו וישן איתו בלילות ועובד קשה גם אז לא יכולה לשגע אותו בלילות והלילות שוברים אותי, קם כל שעתיים וקצת ומילא רק לינוק ולישון אבל ההתקפי גזים באים בלילה או שמניחה אותו ישן ואז מציק לו משהו ומתעורר וזה שעות על הידיים וכולי כאבים ועייפות ואז ב7 8 הגדול קם ורוצה שאהיה איתו אז מעיר אותי ממש ומרגישה שהפעם אני לבד בגידול של הקטן ואני מרוסקת ומרגיש לי שזה שאני מניקה גורם לאנשים להגיד טוב אי אפשר לעזור כי היא מניקה אבל מה הקשר, חצי מהזמן הוא סתם רוצה ידיים.. באלי שהתקופה הזאת תעבור כבר אבל יש עוד יותר מידי זמן עד שיתאפס בלילות ויירגעו הגזים והכל ואני אבודה ומתוסכלת ובנוסף זה שאני תקועה בבית מטמטם אותי כבר אבל קשה מידי להוציא כרגע את הקטן הוא עדיין לא בן חודש ולשאוב לא מצליחה למצוא זמן בכלל כי הוא מלא יונק והכל מתסכל