אני סטודנטית, שנה א עם ילד בן שנה בבית, אבל , ואבל גדול , אני מרגישה שזה לגמרי לא בשבילי כל הקטע הזה של הלמידה, פתאום לא בא לי תואר, מרגישה שאני רוצה להתרכז בבעלי והילד ולהביא עוד ילדים ולהיות איתם. אני מרגישה שאם אספר את התחושות שלי לבעלי ולמשפחה הם יתאכזבו ממני ואהיה מבחינתם מכונת ילדים כושלת , למרות שזה כל מה שאני רוצה - להיות בבית עם הילדים ומקסימום לעבוד באיזו עבודה כמה שעות בודדות ביום מקסימום. אני לא רוצה להמשיך בלימודים , איך לספר מבלי להיות הכישלון במשפחה

זה טבעי שתרגישי ככה אבל ממליצה לך לחשוב על העתיד, תואר יעזור לך להתקדם בשוק העבודה ויתן לך ידע וכלים למצוא עבודה מתגמלת שבעזרתה תוכלי לפרנס בכבוד את ילדייך, אני בטוחה שבמבט לקדימה זה חשוב לך- גם המימוש העצמי שלך וגם היכולת הכלכלית לתת להם ולהעניק להם:) אל תוותרי על זה למרות הפיתויים, בסוף זה יהיה שווה את זה! ❤️

אני מבינה את הפיתוי, הילד שבדרך נותן פרספקטיבה אחרת על מה חשוב, אבל אני מבטיחה לך בפה מלא שאין דבר יותר חשוב מהעצמאות שלך, מהיכולת שלך ללכת ולקנות לעצמך מה שאת רוצה, ללכת בראש מורם ולדעת מול בעלך ומול המראה שאת בזכות עצמך. על אף הפיתוי, ממליצה לך בחום להתאפק עם צעד משמעותי ככ שישליך על העתיד שלך ולראות אם זה ממש הופך למשהו שאת שלמה איתו לאורך זמן, כי כמו שאמרתי - השכלה תיתן לך כלים לעצמאות שהיא קריטית דווקא כדי שתוכלי להיות רעיה ואמא טובה יותר

זה ממש פיתוי והדרך לכאורה הכי קלה למרות שזה קשה. תחשבי על זה שאם תלמדי תהיה לך בטחון כלכלי לעבודה מכובדת שככה תוכלי לתת לילדים שלך יותר. חוץ מזה שלדעתי חשוב שתמצאי את היכולות שלך וזה לא קשור רק ליכולת שלך להיות אמא טובה. אני אישית חושבת שנותן הרבה אם יש עבודה שאוהבים ומספקת אותך וזה גם משפיע על זה שאת אמא יותר טובה...

ובטוח אפשר לשלב גם וגם..

את יכולה להגיע גם לשלב אחרי כמה שנים שאת תרגישי שאת לא מגשימה את עצמך (כמה תלדי?כמה תגדלי? בסוף עובר) תעבדי בסתם עבודה שאת לא אוהבת בשביל הכנסה במקום לעסוק בתחום שאת אוהבת התואר וההתפתחות שלך לכל מיני כיוונים זה רק בשביל עצמך!!!

זה משהו שלדעתי חייב בשביל עצמך, אף אחד לא מבטיח נישואים מאושרים עד 120 וכל אחת צריכה מקצוע שאם חלילה מתגרשים יש הכנסות בלי להסתמך על אף אחד וכמובן הגשמה עצמית

אני מסכימה עם הבנות אבל גם חלוקה היום להיות עקרת בית מרצון או להיות תלויה בגבר או כול הדבר שבסגנון הזה זה מילה גסה או את חייבת אחרת את כישלון תחשבי על התעתיד אני עקרת בית ורוצה בכך לא כי אני תוליה ואני אישה קטנה האלה כי אני רוצה לתת לילד שלי הכי טוב שיש הסתכלות שלי קדימה אני לא יגדל כול היום ילדים זה נכון אני ילך ואני ילמד שוב ועוד אבל גם הילד שלי שלא יחזור להיות בגיל הזה רוצה לנצל תמיד אפשר ללמוד להתקדם גם בגיל 50 את יכולה להיות סטודנטית להיות עם הילד לא צריך שזה ילך ביחד עם רצון ועם תוכניות נכונות אני לא מסכימה שצריך לשבת כול היום לגדל כי מתי שהוא מספיק הם ילכו לגן בית ספר זה כבר ״פחות מרגש״ ואפשר לשחרר צריך להגשים את עצמך גם לימודית קר קריה אבל יש גם נשים שהגשמת שלהן להיות עובדת בסופר ולהיות עם הילדים והנכדים כול עוד זה משהו שאת מתכננת ומסתכלת לתווך ארוך מתי איך וכמה זה מה שהיה

היי, אחרי שיעברו כמה שנים תצטערי על זה שלא המשכת ללמוד … כי גם עוד שנתיים- שלוש ויותר יהיה קשה לצאת מהבית , יהיה קשה ללמוד הילדים טיפה יגדלו ויהיו קשיים אחרים. על תוותרי על מה שכבר התחלת … תראי אחכ שתסיים בעז״ה את הלימודים תהיי גאה בעצמך איך הצלחת גם ללמוד , גם לגדל ילדים ועוד בשנים המאוד ראשונות שלהם . הילדים צריכים אותנו בכול גיל ! מניסיון אומרת לך שבגיל 5-6 צריכים אותך יותר בבית מאשר גיל שנה -שנתיים שאפשר למלא להם את החסר באבא או סבתא . ועוד לא דיברתי על ייסורי המצפון אחר כך… לא מה המשכתי למה לא סיימתי למי יש כוח ורצון לצאת ללמוד עם ילדים גדולים בבית , עבודה מסודרת ושגרה מבורכת … בהצלחה בכול דרך שתבחרי .

ואי תקשיבי נכנסתי לאינסתגם וזה מה שהופיע לי חייבת לשתף אותך זה בידוק מה שניסיתי להסביר למילה תלות יש יחסי ציבור רעים, בעיקר בתרבות הישראלית. וזה לא צריך להיות ככה. תלות היא חשובה בכל גיל! כל חיינו אנחנו תלויים באדם אחר. כשאנחנו ילדים זה ההורים שלנו, כשאנחנו מתבגרים זה בני הזוג שלנו, וכשאנחנו מזדקנים זה הילדים שלנו. זה הטבע! To be dependent זה חשוב עבורינו כיצורים חברתיים שמחפשים קשר משמעותי במשך כל חיינו. מרגע הלידה ועד הרגע שאנחנו נפרדים מהעולם. האם זה פוגע בעצמאות שלנו? לא! זה מתקיים יחד. זה לא ״או עצמאות או תלות״. האם אישה שתלויה בבעלה לא יכולה להיות אישה עצמאית וחזקה? האם גבר שתלוי באישתו הוא גבר ״מסכן״, ״שפוט״, פחות גברי או רכרוכי? כל עוד יש חלוקת תפקידים מכבדת שנעשתה בהסכמה, כל עוד מערכת היחסים בריאה ומיטיבה- לתלות יש מקום בתוכה. למה סיפרו לנו שאלו שני דברים מנוגדים? הרי שמחה לא קיימת ללא עצב וכך עצמאות לא קיימת ללא תלות. כל כך מפחידים אותנו מזה. כאילו זאת בעיה, כאילו זאת תכונה רעה שצריך להיפטר ממנה. אבל אין לאן לברוח- תלות היא חשובה למערכת יחסים תקינה ובריאה. כשתינוק נולד אומרים לנו שאסור שהוא יהיה תלותי, מהרגע הראשון משקיעים בנפרדות ולמידת ״עצמאות״. כשאישה מתחתנת אומרים לה שהיא חייבת להיות עצמאית, שאסור לה בשום פנים ואופן להיות תלויה באף אחד. כשגבר מתחתן אומרים לו שאסור להיות תלוי באישה שלו, שזאת חולשה, ואסור שהוא יהיה תלוי במילה שלה, או חלילה יצטרך ״לבקש אישור״ ממנה. וכל האמירות האלה, כל ההפחדות האלה, מחרבות מערכות יחסים! כי תלות היא חלק ממערכת יחסים בריאה, היא לא מכשול, היא לא אויב, והיא לא דבר רע. היא לא פוגעת בעצמאות לא של התינוק, לא של הגבר ולא של האישה. היא נותנת מקום לשלווה, למנוחה בתוך ההוויה. תלות היא לא סכנה! וחוסר תלות- היא אשליה! אפשר להיות עצמאי ועדיין להיות תלותי. במערכת יחסים לא בריאה התלות היא לא הבעיה! אלא השליטה והניצול לרעה של אותו צד שמספק אותה. במערכת יחסים בריאה- תלות היא נחוצה. לשני הצדדים. במשך כל החיים. כשמדובר בילדים- אנחנו תמיד נהיה אלא שמספקים והם אלו שדורשים ותלותיים. (וחשוב שנשמור על זה כך שלא יהיה היפוך תפקידים!) כשמדובר בבני זוג- זה ריקוד בהתאם לתפקידים שבוחרים, ובכל מערכת יחסים הם יהיו כמובן שונים. אל תפחדו מתלות- היא בריאה וטובה והיא חלק מהתפתחות תקינה. היא חלק ממערכת יחסים מיטיבה שנותנת לכל צד להרגיש שהוא יכול להישען על הצד השני, לשחרר את הכל ולסמוך שיש מי שמנווט את הספינה. תלות לא חושפת אותך לפגיעה. תלות היא חשובה ומיטיבה! ואנחנו צריכים אותה- מינקות ועד זיקנה

אני מסכימה עם הבנות שאת צריכה לסיים לפחות כי כבר התחלת על תעסקי בזה עם את לא מעוניית אבל גם עם לא תריצי להמשיך זה לא נורא !

היי, כמישהי שעזבה את לימודי ההנדסה שלה בשנה שנייה אני ממש מבינה אותך, את האמת שתלוי מה המצב שלך, אני אישית קמתי כל יום ללימודים עם חוסר חשק לחיות מרוב שהייתי לבד, בזמנו עברתי פרידה אחרי שש שנים (בצורה מכוערת ביותר) והרגשתי פשוט חנוקה, בחרתי באושר וכן עזבתי את הלימודים, נסעתי לתל אביב עשיתי קורס איפור שתמיד רציתי, הרגשתי שזה ממלא אותי, אומנם אין לי תואר ראשון ואני כביכול ״אכזבה״ אבל אני הנדסאית מכונות מצטיינת, מאפרת ועשיתי גם תעודה בהוראה, לומר לך שבסוף אני בוחרת בלעבוד? לא! העבודה במיוחד בהוראה רק הורידה לי שוב את החשק לחיות, כרגע אני בהריון, לא עובדת, אשאר לגדל את הילד שלי כמה שאני ארצה, אף אחד לא יחליט על החיים שלי, לא ארצח את הנפש שלי בללמוד או לעסוק במשהו שלא באלי! נכון, זה לא קל, אני רגילה להכנסה מסויימת, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל אני אישית תמיד אבחר במה שעושה לי טוב לנפש, גם אם זה אומר להתפשר על רמת מחיה לתקופה מסויימת. מקווה שעזרתי ובהצלחה בכל דרך שתבחרי

אם אתן מרגישות בנוח עם זה שאתן תלויות כלכלית רק בבעל, ומאמינות וסטוחות במערכת היחסים שלכם שלא יקרה כלום בעשרים שנה הקרובות אז סבבה. אבל לדעתי זה לא נכון ואפשר להיות אמא מושלמת גם כשאת עובדת או לומדת. אסור להיות קיצוני לאף צד. בענייני אישה שממצה את עצמה, טוב לה עם העיסוק שלה היא אמא ואישה יותר טובה. וגם זה מוריד מהעומס לבעל. לא הייתי רוצה לעבוד בידיעה שאם אני לא מכניס בחודש כסף לא יהיה לילדים שלי מה לאכול. אבל כל אחת והשיקול שלה. מכירה באופן אישי אמהות עובדות שהם הרבה יותר מכילות נותנות ומאפשרות לילדים שלהם ולבעל ומצד שני עקרות בית שקשה להם בתפקיד ובין שמחות יותר אם היו לומדות או עובדות. אבל כל אחת והשיקול עם המצב שלה.. זה מאוד משתנה

Me- אני ברוך השם אצלי בעלי מרוויח יפה מאוד ככה שסוף החודש יש עוד פלוס לגבי קושי בתפקוד ובין שמחות יותר אני שמחה ומתפקדת מעולה היחסים עם הבעל מושלמים שום דף שרשום שם שיש לי תואר לא יעשה אותי מאושרת אני מכילה אוהבת מושלמת ועפה על עצמי! אפשר להגיד גם הפוך אני רואה חברות/בעלים שעובדות לומדת ולא מאושרות אין בלי נחת לשנייה ולפעמיים גם מתחרטות על זה כי הן מפספסות את הגדילה זה תמיד לפה ולשם וזה תלוי בבן אדם אני לא מרגישה תלויה כי אני יודעת שגם עם מחר ניפרד אני מסודרת יש עבודה שמחכה לי וגם עם לא לא חסר איפה לעבוד עד שאני ימצא וילמד כי יש לי רצון עז ללכת וללמוד ולא סתם גם יש לי רשימה סדר למידה פסיכוליגה חינוך הדרכת הורים אבל לא רוצה לעסוק בזה כרגע וללמוד את זה כבר למדתי בהריון ספרות כלבים שזה גם עיסוק שאני ישלב רוצה להיות עצמאית בעיסוק שלי יש לי את כול החיים אני כולה בת 20 למה שלא יהנה וינצל את השנים שלנו שלא יחזרו

מעולה לילי, בגלל זה אמרתי שזה מאוד משתנה. מה שיגרום לך אושר זה לא מה שיגרום לאחרת והפוך. אני לא הייתי רוצה לשבת לגדל ילדים בבית וללדת אחד אחרי השני. אבל זאת רק אני.