אני רוצה לפרוק,אתמול עליתי למיטה מוקדם יחסית וקראתי לבעלי שיבוא , פעמיים . הוא התעלם כמובן,אבל אני חשבתי שהוא שמע. הלכתי למיטה הייתי בטלפון וחיכיתי לו אחרי בערך כחצי שעה אני שולחת לו הודעה לטלפון שיבוא למיטה ושאני מחכה לו,מסתבר שהטלפון שלו על שקט(מה שאףף פעם לא קורה) והוא בשירותים,עשיתי 1+1 והבנתי שהוא מאונן שם. שלא תבינו לא נכון-אנחנו שוכבים הרבה יחסית לזוג נשויי עם ילד משהו כמן פעמיים , שלוש בשבוע. כלכך נעלבתי…למה שתאונן שאישתך דלת ליידך?הוא אפילו לא טרח לבדוק אם אני ישנה.. נפגעתי,נפגעתי כי הרגשתי כלכך הרבה רגשות שליליים,שהוא לא נמשך אלייך,שהוא לא רוצה להשקיע בי,שהוא לא אוהב אותי. וששיתפתי אותו בזה,הכל התהפך עליי, זה הפך ללילה של סיוט בכי וצעקות,והוא מבחינתו לא עשה שום דבר לט בסדר. ונפל לי האסימון,שבאמת לא אכפת לו ממני,בעלי לא אוהב אותי בשום צורה,כי גם אם אתה בטוח שלא עשית משהו לא בסדר,למה שלא פשוט תקשיב לאישתך?כי היא לא מרגישה בנוח עם הסיטואציה,למה שלא תיהיה עדין ותסביר את עצמך בצורה נעימה?הכל במלחמה,אשכרה ישבתי אתמול מולו והתחננתי-שיפסיק כי אני כבר לא יכולה לשאת את הכאב הזה.

שבוע 33, מתעוררת כבר שני בקרים עם תחושה של הפרשות רטובות. לא מלאאא בכל התחתונים, אבל תחושת רטיבות כזאת שמלווה בהפרשה.