התינוק שלי בן חודש ואין לי כוח אליו😮 הוא שואב ממני הכללל. אני לא בדיכאון, אני אוהבת אותו הכי הכי הכי בעולם!! אני מעלה תמונות לאינסטגרם, קונה לו מלאא בגדים ואקססוריז כל היום, מנשקת אותו מלא שהוא רגוע, מסתכלת עליו בשיאא האהבה. אבל הוא בוכה מלאאאא! בגלל גזים ועייפות. לא נותן לי בכלל לישון בלילה!!! כל הזמן צריך תשומת לב ואין לי כוח 24/7 . זה נחמד וחמוד כשזה חלק מהיום אבל לא כל היום! לבעלי יש מלא כוחות אליו, יכול גם להיות איתו שלוש פאקינג שעות בזמן הבכי ולא להתייאש! אבל לצערי אני בחופשת לידה והוא עובד אז אני רוב הזמן איתו ואני לא רוצה! בנוסף, הוא ניהיה לי כבר ממש כבד להרים אותו לגראפס.. מה עושים😥

מפסיקים להתכחש לדיכאון ומטפלים

סיוון תגבוה קצת לא במקום. לדעתי זה הגיוני שאת מותשת. אגב תמונות לאינסטגרם ולקנות לו בגדים לא מעיד על כמות האהבה כלפיו. יש מצב שיש מי שיעזור לך קצת במהלך היום לשעה שעתיים שתוכלי לנוח?

לזה לא בובה לקנות בגדים ותמונות לאינסטגרם ילד מרגיש אותנו חום ואהבה סבלנות תבקשי עזרה להשלים שעות שינה זה מה שנקרה הורות להיות שם בשבילם גם עם זה שעות ימים שבועות חודשים שנים

ילד *

אני מזה מבינה אותך. יש לי ימים לצערי שאני גם עצבנית על הקטנה שלי ואין סבלנות אליה. לי זב קורה בגלל שאני כל היום איתה עד שבעלי מגיע אחה"צ.... ואני גם בקושי יוצאת מהבית שזה גם משפיע.. לדעתי את צריכה להשאיר אותו עם בעלך איזה יום ולצאת עם חברה. את תחזרי עם כוחות מחודשים. מניסיון

קשה מאוד.. אל תשכחי שזאת תקופה וזה עובר זה לא יהיה לנצח ככה. פשוט לבקש עזרה אמא/אחות/בעל שיחליפו אותך בשביל שתוכלי לנוח. ובקשר לגזים, תנסי לשים במנשא לקפוץ על כדור פיזיו לתת סימיקול לחבק לטפוח על הגב או על הטוסיק להחזיק בנמר על עץ

את צריכה ללכת לדבר עם בעל מקצוע שיעזור לך. נשמע כן כמו דיכאון

אני חושבת שהרבה נשים חוות את זה, פשוט מבינים שהחופש נלקח מאיתנו ויש בוס חדש בחיים והוא בהחלט מחליט עלינו 24/7. והעייפות והבכי אלו באמת הדברים הכי הכי הכי קשים. אבל תמיד כשהוא היה בוכה, הייתי נושמת ואומרת לעצמי שהוא עכשיו צריך אותי כי ממש כואב לו, ומגיע לו שאני אהיה רגועה ואחבק אותו ואהיה שם איתו כשקשה לו וכואב לו , וגם אם אני עייפה. והמחשבה הזו תמיד עזרה לי לקבל את הבכי ואת חוסר השינה באהבה ובקלות יותר. אני גם מאמינה שהרוגע הזה שהצלחתי לתת לו הרגיע אותו יותר מהר והיום (בן 4.5 חודשים) והוא ממש לא תינוק בכייני, הוא כמעט לא בוכה בכלל, יש לו קיטורים קטנים ןדרכים להראות לי מה הוא צריך, רק אם לא מקבל את זה אז מתחיל לבכות. מנשא זה משהו שיכול ממש לעזור לשניכם, בגיל חודש מנשא בד ממש עזר לי עם המשקל, כי זה מתפזר אחרת על הגוף, וגם הרגיע אותו כי הוא היה צמוד אלי. היום כשהוא קצת גדול יותר משתמשת במנשא המסיבי יותר שדומה לבד של תיקים כזה, והוא עם הפנים החוצה אז אוהב להסתכל מה אני עושה... ושלושת החודשים הראשונים הכי קשים, אחר כך זה כבר נהיה קל יותר. אם יש לך ליד הבית סדנאות לגיל הרך, או סדנת עיסוי / בייבי יוגה מקופת החולים, דברים כאלה גם ממש עזרו לי, מפגש עם עוד בנות באותו מצב שנותנות קצת טיפים והרבה מוטיבציה פעם בשבוע. שולחת חיזוקים וחיבוקים ❤️

נ.ב. לי אישית זה בכלל לא נשמע כמו דכאון אחרי לידה, אלא פשוט עוד אמא טרייה. 😂

דיכאון קלאסי.

לדעתי לכל אישה אחרי לידה יש את הרגעים שהיא מותשת ואין לה כוח והיא מרגישה לפעמים שזה קצת קשה מידי, במיוחד בחודש הראשון. אבל היא מתפקדת יפה, והיא מודעת לעצמה, ונשמע שהיא מתמודדת עם זה מעולה למרות הקושי. ובאמת שאחרי שיעברו 3 החודשים הראשונים והגזים יירגעו, והתינוק יתחיל לישון קצת יותר , והיא גם כבר תמצא את הפאן שלה איתו אז זה יהיה אחרת. לא מכירה מישהי אחת שלא הגיעה לרגע הזה שנשאבו ממנה כל הכוחות ואין לה כוח... אבל ממשיכים וזה משתפר מחודש לחודש. ואם חוששת שזה דכאון, בטיפת חלב אחרי חודש נותנים שאלון לבדוק אם זה דכאון.

ועוד טיפ, בימים שאת מרגישה שזה קצת יותר מידי, ולבעלך קל להיות איתו כי הוא חוזר רק בערב... אז תגידי לו שאת חייבת להשלים איזה 2-3 שעות שינה. לי בעלי נתן לישון ככה מידי פעם, כשהוא היה חוזר מהעבודה הוא היה מתקלח, ואז הייתי עולה לישון טיפה והוא היה נשאר קצת עם התינוק. זה היה קורה פעם-פעמיים בשבוע ככה.

וכמה רעיונות של דברים לעשות איתו מבלי להרים אותו: • להיות ביחד על משטח פעילות (אפשר גם ספה/ שמיכה/ מיטה). לשים ברקע שירים שאת אוהבת ומרימים לך, ואז זמן בטן וכשנמאס לו אז להחזיר לגב ולעשות איתו לאט תנועות ידיים ורגליים. הם אוהבים את זה. (יש גם שירי ילדים עם תנועות אם את מתחברת). •בימים יפים טיול בעגלה מסביב לבית. • בייבי ספא - לפני המקלחת לשים מוזיקה מרגיעה, לחמם ממש את החדר ולעשות עיסוי עם שמן שקדים. מגע מורגש ורגוע, זה עוזר להם להכיר את האיברים שלהם. אפשר גם אחרי המקלחת עם קרם גוף. • טרמפולינה / מובייל • אני אהבתי לעשות פעילויות ביו טיוב של "בייבי שירי" לתינוק. • סרטוני טיקטוק זה מצחיק וכיף למשפחה לראות את זה. • סיפורי ילדים. אני עשיתי מגיל לידה, קצרים עם דפים קשיחים, פשוט מראה לו את התמונות ומספרת והוא נהנה לראות ולשמוע אותי ולגעת בספר. יש סדרת מלודי להתחלה. היום כשהוא בן 4.5 חודשים שנינו שוכבים על הבטן במיטה ומקריאה לו סיפור לפני השינה וזה כיף.

מורן, יא מהממת! מסכימה עם כל מילה.

m למה התגובה לא במקום? היא רשמה שהיא לא בדיכאון ואז היא מתארת דיכאון קלאסי. לא כולן מודעות לזה וכן יש לא מעט נשים שמתכחשות למצב הזה.

גם יכולה להשכיב על הבטן וירדם כמובן בהשגחה והראש על הצד מאד מרגיעה

סיוון לדעתי ממש לא מתואר פה דיכאון ונניח שכן, את יודעת שאת יכולה להגיד לכל אדם מה שבא לך, אבל אם תגידי את זה יפה אז גם יקשיבו. להגיד לה שהיא בהכחשה לא מעודד בייחוד לא אישה שאת חושבת שהיא בדיכאון

אני באמת לא חושבת שאמרתי משהו שהוא לא יפה. וגם אין צורך לחנך אותי. את קוראת את מה שאני כותבת בטון כזה שגורם לך לחשוב שזה משהו רע אבל זה ממש לא נכון