מי כאן עזבה את העיר שלה בשביל בעלה ומתחרטת? עברתי לעיר שלו לפני 8 שנים וככ בא לי לחזור לעיר שלי אני מתגעגעת ממש מרגישה שלא הייתי צריכה לעבור חשבתי שעם הזמן מתרגלים ופחות קשה אבל יכולה להגיד שהיום הרבה יותר קשה לי מההתחלה בא לי לחזור לגור בעיר שלי אבל יודעת שבעלי בחיים לא ירצה עצה לכל מישהי עם בחיה נמצאת בהתלבטות הזאת של לעבור מהעיר שלה לאיזור של בן זוגה אם יש לך ספק אל תעדי זאת! כי אחרי זה זה כבר מאוד קשה לחזור לעיר שלך

לי זה בדיוק ככה. ממש זוועה לי פה, ועם הזמן זה יותר קשה, לא יותר קל

באיזה עיר אתם גרים??

מעדיפה שלא לחשוף אבל עברתי מהמרכז יחסית דרומה

קרוב למשפחה שלו ורחוק משלי

סיפור חיי🙄 נשואה 10 חודשיים ורוצה לחזור לעיר ילדותי

לדעתי לאישה תמיד יותר קשה מהגבר במיוחד שהחמות לא משהו.. עשיתי טעות שעברנו לפה ואני כל יום מתחרטת על זה

אמא לשניים סיפור חיי כשעברתי הייתי רווקה בלי ילדים אז זה עוד היה נסבל אחרי שילדתי הכל עליי ואת לבד פשוט לבד כל הזמן וזה לא חיים וזה לא שווה לעבור את זה בשביל אף גבר יכולתי לקבל עזרה חברה ומה שקיבלתי שעברתי לפה זאת בדידות זה גורם לי להמון כעסים ותיסכול שמוציאה על בן זוגי והוא גם לא ממש מעריך ולוקח כמובן מאליו שעוד יותר מכעיס אחת הטעויות הגדולות שעשיתי בחיי המעבר הזה.. לצערי עכשיו זה מורכב יותר לחזור אחורה עדיף כשאת רווקה להתעקש על זה שאת נשארת בעיר שלך מקסימום יסתדר מקסימום לא.. כי היום אני מבינה כמה היה עדיף לי לוותר על הזוגיות הזאת ולא לעבור..

אני במקור מיבנה וכשהתחתנתי עברתי לירושלים גם כי בעלי ירושלמי וגם כי הייתה לי פה עבודה קבועה ומסודרת. היום כבר פיטרו אותי ואני עם ילד ומאוד רוצה לחזור ליבנה. בעלי לא מוכן בשום אופן.

אושר בגלל זה צריך מההתחלה לעמוד על שלך כי אחרי זה זה כבר בעיייתי זה טפילו מרתיח שהם לא מסכימים ואנחנו הסכמנו.. למה הם לא מסןגלים מה שאנחנו עשינו בשבילהם בעלי כן מוכן טיפה להתרחק אבל עדיין זה לא זה

וואו אנונימי עצוב לי בשבילך 😔 אצלי זה ממש דומה, כשגרנו ליד המשפחה שלי היתה לי מלא עזרה, לא רק עם הילדים אלא בכלל. היו דואגים לי לאוכל כשלא הרגשתי טוב . פה חרא בלבן. אני כבר כמה ימים חולה וחמותי אפילו סיר מרק לא שולחת כבר לא מדברת עליי, לפחות לילדים תדאגי ... בקיצור למדתי לא לצפות ממנה לכלום. אם לא הייתי בבידוד עם הקטן הייתי עפה מפה.